בית הספר החדש

בית הספר החדש

 

יום אחד שחני חזרה מבית הספר חני סיפרה לכל בני המשפחה על החוויות שהמורה עשתה להם בכתה.

וכל בני המשפחה אמרו “ואוו” איזה מורה מפנקת יש לך בכתה.

ואז חני אמרה תודה לאמא.

אמא את יודעת שגם אני אוהבת את המורה שלי ?!

טוב אמא אמרה לחני יש לך עוד חוויות לספר לי? כן כן כן , אמרה חני לאמא.

יאלה בואי תספרי לי. טוב אמרה חני.

אמא את יודעת שיש לי הרבה חברות בבית הספר? ואוו איזה כיף לך. ואמא את יודעת שגם מושקא החברה הכי טובה שלי הביאה גומי וכל הכתה שיחקה איתנו? ואו ואו ואו איזה כיף חני אני לא מאמינה. וחני הלכה לישון.

חני קמה מוקדם בבוקר. והתארגנה ויצאה לבית הספר. ולכשהגיעה חני, הבנות לא אמרו לה בוקר טוב. ובהפסקה כל הבנות לא התייחסו אליה והיא הייתה מאוד עצובה.

וכשחזרה חני לבית אמא שאלה אותה איך היה לך בבית הספר? בכלל לא בסדר ענתה חני.

למה שאלה אמא? חני התחילה לבכות ולהגיד לאמא כשהגעתי בבוקר הבנות לא אמרו לי בוקר טוב ובהפסקה הם לא שיחקו איתי והייתי מאוד עצובה.

אמא אמרה שתתקשר למורה.

ואמא התקשרה למורה, ואמרה לה היום שחני חזרה מבית הספר היא הייתה מאוד עצובה, ושאלתי אותה מה קרה. והיא אמרה לי שהיום שהיא הגיעה הבנות בכתה לא אמרו לה בוקר טוב ובהפסקה אף אחת לא שיחקה איתה. ולכן היא עצובה. הבנתי אמרה אמא. אחרי זמן קצר אמא אמרה את רוצה ללכת מחר לבית הספר ונראה איך הבנות יתנהגו? ואני בטוחה שמחר המורה תברר את העניין.

טוב אמרה חני אני אנסה מחר.

לבינתיים חני עושה שיעורי בית שהמורה נתנה בחשבון ובתורה. ובנתיים השמש התחילה לשקוע וניהיה ערב.

חני הלכה לישון ולמחורת בבוקר שהשעון ציפצף חני התעוררה וחני הלכה לבית הספר ופתאום שהגיעה היא אומרת בלב שלה שהרעיון של אמא עבד.

כל הבנות באו אליה וחיבקו אותה ואמרו לה בוקר טוב וביקשו סליחה על אתמול שהן לא שיחקו איתה ובאמת בהפסקה כל הכתה שיחקה איתה.

ובאמצע המשחק אחת הבנות ששמה רחלי. אמרה בואו נצא לבחוץ ונשחק תופסת כיפים וכל הבנות ירדו למטה לשחק בדשא. הם התחילו לשחק. ואחרי כמה דק היה צלצול לסוף ההפסקה.

וכל הבנות נכנסו לכתה וגם המורה. והתחילה ללמד ואחרי 45 דק היה צלצול לסוף היום וכל הכתה הלכה לבית.

וגם חני הלכה לבית, וכשהגיע ישבה בשולחן והתחילה לעשות שיעורי בית ואז הלכה לישון.

ובכך הסתיים הסיפור של חני.

הפתק שנעלם

הפתק שנעלם   “אביה!!!!!” צעקה אפרת ” למה את מגיעה עכשיו עוד רגע והיינו נוסעים! ” “סליחה” אמרה אביה. אפרת הייתה המורה של אביה ,

להמשך קריאה »