ציד בנות הים

עמליה שולק
כיתה ו’
מירון
מימי רזניקוב
תל אביב

ציד בנות הים מתחיל בירח השביעי של השנה. אני לומדת את זה עכשיו שאני בת ים.

 הפכתי לבת ים כשברחתי מהאי שלי, השבט שלי, הכלא שלי.

גמד קסום אחד בא אלי ואמר לי שאם אחתוך את הרגלים שלי אוכל להפוך לבת ים, תמורת האינפורמציה הזאת כול מה שהייתי צריכה לעשות זה לתת לו איזה שרשרת מטופשת שירשתי מאמא  שלי, אבל מה שלא ידעתי זה שלא אוכל להפוך חזרה לאנושית .

אני שונאת להיות בת ים .אני נחשבת ל''בת ים עם צרכים מיוחדים''. זה כול כך לא הוגן מדיחים אותי מהקבוצה כי זה נחשב ל ''מדבק'' .אז אני צריכה לחיות במערה ולאכול אצות.

בום בום – אלה הדפיקות על הדלת שאומרות שאני יכולה לצאת ל"רחובות" כי כולם בתוך ה"בתים" שלהם. אבל במקום לשחות אל ה"עיר" שלהם אני שוחה הכי מהר שאני יכולה אל אור הירח הקלוש. אני קופצת החוצה מהמים ונהנית מהקור על גופי בעוד השומרים  רודפים אחרי וקוראים לעברי קללות כגון: "יה בת אדם דג" "בת דג" וכל מיני כאלה.

אני שוחה הכי מהר שאני יכולה אבל הם משלימים את הרווחים ממש מהר!

פתאום אני שומעת רעשים מוזרים אני מסתובבת ורואה ליוויתן שנחנק מחתיכת פלסטיק הוא מרים את ראשו ומביט בי עם ניצנוץ קל של תיקווה בעיניו. אני מביטה לאחור בני הים נמצאים במרחק של כחמישה מטרים מאחורי. אני מהססת לרגע ואז שוחה אל עבר הליוויתן אל פיו, ליתר דיוק, זה לוקח קצת זמן [שבהחלט אין לי] אבל בסופו של דבר הפלסטיק יוצא, אחד השומרים תפס בסנפירי אבל לליוויתן היו תוכניות אחרות בשבילי: הוא בלע אותי שלמה! 

כנראה שהתעלפתי אבל כשהתעוררתי מצאתי את עצמי על מיטה ואשה מהממת רכנה מעלי .

לא הבנתי איפה אני או מי האישה הזאת, אז פשוט בהיתי במקום שבוא הסנפירים שלי היו אמורים להיות אבל...הם לא היו שם!! במקומם היה זוג רגלים! סוף-סוף פניתי לאישה ושאלתי אותה איפה אני? היא אמרה שאני על היבשה. צחקתי צחוק מריר ושאלתי אותה איפה הסנפיר שלי ? היא ענתה שהם מתחלפים שכשאני יבשה הם נעלמים.

 כול זה היה נחמד והכול אבל היתה לי שאלה אחרונה  "איפה הליוויתן?" אני שואלת

"אה סם? הוא חברי הטוב ביותר ובגלל זה הוא הביא אותך אלי, אבל הוא ליוויתן חופשי אז כנראה שהוא בים עכשיו ".

שמחתי- המקום הזה הרבה יתר טוב מהמקום ההוא בים...

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן