עולם חדש

תהילה פנחס
כיתה ד’
שירה חדשה
הילה טבדי
בת ים

עולם חדש

שלום שמי תפארת ואני בת 10,רצתי לספר לכם מה קרה לי בגיל 9.

המשפחה שלי עלתה מצרפת, לארץ ישראל הגעתי לבית הספר חדש לא הכרתי שום דבר, לא ידעתי עברית. אף חברה  לא רצתה להיות  חברה שלי. לא הבנתי שום דבר בשיעור. 

 אחרי בית הספר נגשתי אל אמי עצובה. אמא שאלה אותי למה את עצובה. עניתי לה: אין לי חברות בכלל ואני איני מבינה את המורה בזמן בשעורים. אמי אמרה  לי: אני אתן לך מורה פרטית, שגם יודעת אנגלית וגם עברית. הלכתי למורה. היא החליטה ללמד אותי ולאט לאט הבנתי אותיות. חזרתי הביתה. אמי אמרה לי את יודעת למה לא היו לך חברות, כי לא הבנת עברית. עכשיו יהיו לך חברות  וגם תביני את המורה שמלמדת אותך בכיתה.  תודה אמא שעזרת לי לדעת עברית בזכותך יש לי חברות.

 הלכתי לישון במיטתי. התעוררתי בבוקר והלכתי לבית הספר. התפללנו. אחרי הלימודים המורה הוציא אותנו לשיחות אישיות. היא  שאלה אותי למה רציתם לעלות לארץ ישראל?  בגלל שהיא מפחיד להסתובב ברחובות,  במיוחד אנשים שהיו יוצאים עם כיפות וציצית.  ואני רציתי לצאת עם חצאית.  בגלל זה רצינו לעבור דירה. ועברנו לארץ ישראל. אמרתי המורה את יודעת שמתי לב שכאשר הגעתי אז לא הבנתי  את  מה שלמדת היה לי ממש  עצוב כל כך. הייתי עצובה ולא היה לי חשק ללמוד בבית הספר הזה. הכל  בגלל שלא ידעתי עברית. תודה שסיפרת לי אמרה המורה. זה זכות לעלות לארץ ישראל. היא גם ממש קדושה.  המורה חידשת לי אני אגיד לאמי.

היה כנס בבית הספר. המורה אמרה לי שאני צריכה להכין ספור על עליה שלי. אמרתי למורה אני קצת מפחדת שיצחקו ממני. המורה אמרה את לא צריכה לפחד זה רק מלמד אותם שלא כדאי לצאת מארץ ישראל, כי יש אנשים שלא מבינים מה זה ארץ ישראל. כי היא ממש  קדושה. זה ילמד אותם. אז אספר איך הרגשתי כעולה חדשה. יש אנשים שלא מבינים מה זה לעבור ממקום שאתה רגיל ולעזוב חברים, אבל לא היתה ברירה.  היינו צריכים לעזוב. המורה שאלה אותי למה דווקא לארץ ישראל.  עניתי לה כיון  ששאלנו את הרב. הוא אמר שעדיף לעבור לארץ ישראל.

אני עליתי לבמה לספר. התחלתי קצת לפחד, אבל התגברתי על הפחד שלי וספרתי. כל הבנות ממש היו במתח.  הם אמרו זה מה שקורה בצרפת?  בדרך חזרה לכיתה הבנות אמרו לי: סליחה שלא היינו חברות שלך. חידשת לנו במה שסיפרת לנו בכנס. חזרתי הביתה שמחה. אמי שאלה אותי  למה את כל כך שמחה? הרי  את כל הזמן  חוזרת עצובה?   ספרתי לה מה היה .

 אמי  אמרה לי: אני ממש שמחה לשמוע את זה. סוף סוף את חוזרת שמחה. אמרתי לאמא אני עכשיו רואה שבאמת ארץ ישראל  היא קדושה, כי שעליתי לארץ ישראל לא הבנתי שארץ ישראל חשובה. עכשיו אני מבינה שהיא באמת קדושה אמא אני שמחה שנתת לי שעורים  פרטים כי בזכות זה אני מדברת שפה של הקודש. אמא אמרה. אמרתי לך שאין כל בעיה.   לא צריך להתבייש לדבר  ולשתף את קהל.

 

 מגישה תהילה פנחס

 

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן