נעם והאוצר

תמה עדני
כיתה ב’
קול יעקב
אהובה אברהם
ירוחם

פעם אחת הייתה ילדה ושמה נועם. למשפחה שלה לא היה כסף והם היו עניים. יום אחד סבתא של נועם באה אליהם, והיא אמרה לנועם: "יש באפריקה אוצר, שיש בו מלא כסף ותכשיטים, אולי תחפשי אותו?" נועם אמרה: "סבתא, בטח, אבל אין לי עם מי ללכת", סבתא אמרה: "את יכולה ללכת עם דנה, היא החברה הכי טובה שלך". נעם נפרדה מסבתא שלה ורצה לקרוא לדנה.

היא באה אל הבית של דנה ודפקה בדלת. אמא של דנה עמדה בפתח
"שלום! באתי לבקר את דנה, אני צריכה להגיד לה משהו חשוב." אמרה נעם.
"היא בדיוק יצאה לחוג בלט במתנ"ס, היא תחזור בעוד שעה וחצי" ענתה לה אמא של דנה "אבל את יכולה להיכנס לשתות משהו בינתיים, עד שהיא תבוא"
אבל עד שאמא של דנה סיימה לדבר נעם כבר רצה למתנ"ס, ששם היה החוג של דנה.

נעם הגיעה למתנ"ס באמצע החוג של דנה, אז היא רצה אליה ולחשה לה באוזן: "רוצה לבוא איתי לחפש אוצר בשביל המשפחות שלנו?" (המשפחה של דנה גם הייתה ענייה מאד) דנה מאוד רצתה לבוא איתה, אז היא יצאה באמצע החוג ושתי החברות טסו יחד במטוס. הטיסה הייתה ארוכה מאוד אבל בסוף הם הגיעו לאפריקה, ששם סבתא של נועם אמרה להם לחפש, והם חיפשו וחיפשו עד שהם ראו מערה. הם רצו אל המערה וראו תיבת אוצר גדולה שבתוכה היה המון כסף וזהב ותכשיטים. הם חילקו בניהם את הכסף וחזרו לבתים שלהם. הם סיפרו להורים שלהם איך הם מצאו את האוצר והם ממש שמחו. וסוף סוף הם לא היו עניים, והן חיו בעושר ואושר עד עצם היום הזה.

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן