משקפים

שלם מיטב
כיתה ה’
טללי אורות
ברוקנר גליה
טל מנשה

 קראתי ספר בסלון. יותר נכון, עשיתי את עצמי קוראת, כי לא באמת ראיתי מה היה כתוב בספר. הכל היה מטושטש ומוזר.

בקצה עיני ראיתי את אבא ואמא מסתכלים אלי ומתלחששים. הבנתי שהם מדברים אלי. הם ראו אותי ובבת אחת הסתובבו לצד השני. משהו מוזר אצלי? לאחר כמה דקות של "קריאה" הם התיישבו לידי.

אולי משהו לא מוזר אצלי והם רוצים לספר לי שאמא בהריון? אני לא מסוגלת לחשוב על זה אפילו.
נראה לי שהייתי מתעלפת. אין לי אחים ואחיות ואני לא יכולה שלא לקנאות בחברות שלי שיש להם בית מבולגן ואחים שמשתוללים מסביבך.....

חברה שלי, איילה, אמרה לי פעם שדווקא לי כיף שיש לי הורים שמפנקים אותי ולא עסוקים באחים. איילה היא הילדה הכי
מושלמת שפגשתי בחיי. יש לה אחים מתוקים ,שער בלונדיני חלק ועיני תכלת מהממות ויש לה חוש הומור. לפעמים אני שואלת אותה,בצחוק,אםהיא רוצה להחליף אתי משפחה ואז היא הייתה צוחקת ואמרת "נראהלך??".

טוב, בוא נחזור לסיפור.

אמא פתאום אמרה:"ממי, שמת לב שקראת את הספר הפוך?". אויש, באמת "קראתי" את הספר הפוך??
עכשיו מה אני יענה לאמא??

מהר מצאתי תירוץ:"סתם דפדפתי,רציתי לנסות לקרוא את הספר הפוך. לא הצליח לי".

אבא ואמא הסתכלו אחד אל השני "טוב...", אבא אמר והלך.

זה מה שרצו להגיד לי? התבאסתי. ניצוץ קטן של תקוה עלה בי, שאולי אמא אמורה להגיד לי משהו בלי אבא.
"תדעי שאם יש לך בעיה או בקשה את יכולה לפנות אלינו", אמרה אמא, "עכשיו לכי לישון".

כנראה הם הבינו שלא אמרתי אמת. נכנסתי למיטה עצובה. אני אכזבתי את אבא ואמא בזה שלא אמרתי אמת. נזכרתי בכל הפעמים שלא ראיתי את הלוח... נזכרתי בפדיחה שקרתה לי שמאוד קשורה לראיה שלי: הלכתי ברגל לבי"ס (שהיה כמה דקות מביתי) וראיתי דמות שנראתה כמו איילה. רציתי ללכת אליה כדי לדבר בדרך. קראתי לה כדי שתעצור ותחכה לי אבל היא המשיכה ללכת. חשבתי שאולי יש לה אוזניות והיא מקשיבה למוזיקה ,אז רצתי אליה. כשהגעתי, בעטתי
(בצחוק) לה בתיק שהיה מאוד דומה לתיק של איילה (לא באמת, לא ראיתי טוב) והיא הסתובבה וזה בכלל לא היתה היא. ברחתי לכיתה וקויתי שלא אפגוש אותה יותר...... אולי אני איהיה עוורת? או שיהיה לי משקפיים?? כדאי לספר למישהו או לא??
וככה נרדמתי ללילה מלא בחלומות.

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן