מיומני האישי

טליה זכות
כיתה ה’
“שירה חדשה”
מוריה פנחס
בת ים

מיומני האישי

 

 
 

היי יומני היקר

פעם ראשונה שאנחנו נפגשים אז בוא ואספר לך על עצמי.

קוראים לי לודמילה אני בת יחידה לשני הורים אבא –ניקיטה ואמא-ג'ודי.

עלינו לארץ ישראל מרוסיה כשהייתי בת 11 ,כשעליתי למטוס

התרגשתי מאוד.

עלינו למטוס ונחתנו בישראל.

בארץ גיליתי שאימי שכרה לנו בית דרך האינטרנט .

נדהמתי לגלות שהבית מאוד קטן היה בו רק חדר אחד.

אמא הרגיעה אותי ואמרה שזה זמני עד שהיא ואבא ימצאו

עבודה ,דירה מרווחת , רהיטים חדשים וציוד חדש בשבילי .

אמא סידרה את כל החפצים שהבאנו מרוסיה וגם למחרת המשיכה לסדר מפני שאין לה עבודה ללכת אליה .

הגענו לארץ בזמן של החופש הגדול (ככה שמעתי מילדים בשכונה ).

בילינו בהרבה מקומות בבריכה , בסינימה סיטי –קולנוע

בטיולי נחלים .

 

 

 

 
 

באחד הימים כשהייתי בים פגשתי חבורה של בנים שהיו

בערך בני 14-15 .

הם שמעו את המבטא שלי כשדיברתי עם הורי והתחילו לצחקק

ולקלל אותי .

הם אמרו משפט שחרוט אצלי עד עכשיו " רוסיה מסריחה".

נעלבתי מאוד , אמרתי לעצמי שלא איעלב ולא אתן להם להרוס

ולקלקל לי את הכיף שלי בים לשחות בין הגלים הנעימים .

התעלמתי מהם והמשכתי לשחות אך הם המשיכו להציק .

יומני היקר אני כותבת לך כשעיניי דומעות מבכי ,הנערים התקרבו אליי ושאלו מאיפה עליתי ואמרתי בביטחון וקצת

בחשש שעליתי מרוסיה , הם צחקו ואחד הנערים צחק ואמר

"אחחח הרוסיים האלה אמן וימותו"., נער אחר דחף אותי בחוזקה למים הרגשתי שאני מתמוטטת הייתה לי סחרחורת בכול הגוף.

לא האמנתי שילדי נוער יכולים להיות רעים כל כך, פרצתי בבכי נורא והלכתי להוריי .

הוריי הרגיעו אותי הרגשתי פגועה וקיוויתי שהנערים ילכו ולא יציקו לי.

אבי אמר שלא צריך להתרגש והם ילדים לא מחונכים.

אימי עודדה אותי ואמרה שאני גיבורה שעזבתי את הבית ,את החברות ואת המשפחה .

היא גם הוסיפה שהיא גאה בי , שמחתי שהוריי גאים בי ותומכים בי.

 

 

 

 
 

בערך יומיים לפני סוף החופש ביקשתי מאימי שתגהץ לי את החולצות והחצאיות החדשות שלי .

אימי רשמה אותי לבית הספר שבקרבת הבית .

בשעות הערב שמעתי את אימי משוחחת בטלפון ומדברת עליי.

שאולי יהיה לי קשה עם העברית ומפחדת שלא יקבלו אותי יפה בגלל השפה הבנתי שכנראה אמא מדברת עם המורה שלי.

אמא קראה לי לטלפון לשוחח עם מחנכת כיתתי .

היה לי כייף לשוחח עם המורה ,היא החמיאה בשיחה ואמרה

שאני אמיצה לא קל לעזוב את הארץ היחידה שאני מכירה ולעלות לארץ זרה ולהתחיל התחלה חדשה .

לילה לפני תחילת הלימודים ישנתי מוקדם מאוד ידעתי שלא אוכל להירדם מרוב התרגשות , מחשבות רבות התרוצצו לי בראש , האם יהיו לי חברות ? האם המורה נחמדה ? האם אפגוש עולות חדשות נוספות ? האם יהיו שיעורי בית ?.

לסיכום יומני היקר ......

השנה עברה מצוין התלמידים התייחסו אליי יפה ויומני היקר תודה רבה לך ששירתת אותי , מקווה שיהיו עוד הרפתקאות

חדשות ומהנות .

הכי חשוב תמיד לא להשתנות בשביל אף אחד יומני היקר .

נתראה בעוד יום מוצלח אוהבת אותך לודמילה

 

 

 

כתבה – טליה זכות ה-1 "שירה חדשה "

 

 

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן