חבורת מוצאי החשודים וגנב התפוזים.

נעם קהלני
כיתה ה’
רבי עקיבא
רחלי חג’בי
אור עקיבא

 

שלום לכולם קוראים לי יניב. אני לומד בכיתה ה' , גר בירושלים והייתי רוצה לספר לכם על מקרה מיוחד שקרה לי. אז איך הכל התחיל....?

 יום אחד השאלתי מחבר שלי ספר שקוראים לו- "הרפתקאות ספריית רימונים". קראתי אותו לפני השינה, אני מאוד אוהב לקרא ספרי מתח ובעיקר אוצרות נוצצים והאמת תמיד חלמתי למצוא אוצר. תוך כדי קריאה צץ במוחי רעיון להקים חבורת ילדים נבחרת  שמוצאת אוצרות. ביום למחרת לאחר שיעור חשבון הודעתי בכיתה :" כל מי שאוהב הרפתקאות ,מתח וחיפוש אוצרות, מוזמן לבוא לעץ האקליפטוס מאחורי המגרש בהפסקה הגדולה. מיד רצתי אל מקום המפגש וכבר חיכו לי שם חמישה ילדים: עדי, הדס, רועי, אורי הבן ואורי הבת, וכאן מתחיל סיפורה של חבורת ''אוצר זוהר''.

אמרתי לחבורה שניפגש באותו מקום בהפסקה השנייה ונחשוב איפה אפשר למצוא אוצר?

לאחר מכן בשיעור אנגלית למדנו מילים חדשות ובניהם הייתה את המילה מטע. לפתע נזכרתי שטיילתי עם המשפחה "בשביל התפוזים" וראיתי שם חבורה של נערים חופרים באדמה ומחפשים משהו, חשבתי לעצמי שזה דווקא רעיון טוב .

בהפסקה השנייה נפגשנו שוב בעץ האקליפטוס  והצעתי את הרעיון שלי. החבורה התלהבה מהרעיון ,רועי בלי לחשוב פעמיים היציע שאמו תיקח אותנו למטע . למחרת היה לי קשה להתרכז בלימודים, כל היום חשבתי על האוצר ודמיינתי את כל החבורה  עומדים על במה מול קהל גדול ליד ראש הממשלה עם האוצר שמצאנו בידיים. בסוף יום הלימודים אימא של רועי אספה אותנו, והפתיעה אותנו בארוחת צהרים טעימה  שניצלים וצ'יפס. הגענו למטע בהתלהבות והתרגשות גדולה הסתכלנו סביב ובחנו כל פינה . והנה מה גילינו .. ?! משהו מוזר- בעצים מלאים פירות שעדיין לא קטפו מהם היו חסרים פירות. באותו הרגע עלו בי ספקות לא נראה לי שנוכל לחפור פה ולמצוא משהו  -  אולי נהפוך לחבורה שמחפשת חשודים חשבתי לעצמי ונמצא את גונבי התפוזים. סיפרתי את זה לחבורה, הרעיון דווקא מצא חן בעיניהם ,ומיד שינינו את שם החבורה לחבורת ''מוצאי החשודים''. אורי הבת הוציאה מהתיק עט ומחברת, כתבה את הבעיה- כל יום נעלמים פרות מהעצים והתחילה לכתוב את התוכנית . ביום למחרת כבר התחלנו את המארב הראשון  . אימא שלי הביאה אותנו למטע מקדם מאוד בבוקר .  עשינו מארב לגנב הסתתרנו מאחורי העצים ,לפתע הגיע משהו עם שק גדול שהתחיל לקטוף תפוזים . התקרבנו אליו  ולא תאמינו את מי ראינו ! זה היה  יוסי הגנן של הדס מהחבורה שלנו הוא לא הבחין בנו . למחרת הגענו להדס יוסי היה שם , חקרנו אותו  עד שלבסוף הוא נשבר וגילה לנו שביום שני, אחרי שעבד אצל משפחת בן-דוד, פגש ברחוב מישהו עני. העני ביקש ממני עזרה- אמר יוסי והחלטתי  לעזור לו . אז  קטפתי תפוזים והבאתי לו .

משהו בסיפור הרגיש לי חשוד והחלטתי לפגוש את העני ולבדוק.

 העני היה קצת דומה למוכר ירקות מהשוק, אז שאלתי אותו שאלה, שממנה אני אדע אם הוא עני אמיתי או מתחזה?

שאלתי אותו האם הוא מכיר את המוכר ירקות מהשוק?

הוא השיב לי כן! אני מכיר אותו הוא אחי, אבל הוא לא גר בירושלים הוא גר בחברון 50 דקות מירושלים.

הבטתי בו במבט רציני אכן הוא נראה דובר אמת .

כולנו נרתמנו לעזרתו ארגנו שמיכה , כרית, בגדים חמים ומידי שבוע הבאנו לו ארוחה חמה .היה לנו סיפוק גדול, לא היה יותר מאושר מאתנו באותם רגעים והבנו בעצם : שזהו האוצר האמיתי !!

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן