השבת אבידה

הודיה נתני
כיתה ג’
“שירה חדשה”
רונית איילון
בת ים

בס"ד

סיפור למרוץ הצבי: השבת אבדה

 

ביום בהיר אחד חזר עידו מבית הספר. בדרך שלו מבית הספר הוא מצא טבעת זהב יקרה.

הטבעת הייתה יפה ומבריקה והיה משובץ בה יהלום גדול.

עידו חשב שאולי כדאי למכור אותה בחנויות ולהרוויח הרבה כסף.

אבל כשעידו הביא את הטבעת הביתה, מיד אחיו אמר לו לתלות מודעה בכניסות של כל הבניינים בשכונה, ולכתוב במודעה שמי שאיבד טבעת זהב יקרה ויפה שיתקשר לעידו.

עידו לא הבין : מדוע צריך להחזיר את הטבעת לבעליה?

הוא הלך לרב נריה לשאול אותו אם אחיו צודק וצריך להשיב את הטבעת או שאפשר למכור אותה.

הרב נריה קיבל את עידו בסבר פנים יפות והסביר לו בצורה יפה שלטבעת יש סימנים ולכן אפשר לשאול למי היא שייכת. הרב הוסיף שכדאי להחזיר אותה לבעליה כי בעלת הטבעת מאוד מצטערת שהיא איבדה את הטבעת ובטח היא רוצה את זה בחזרה.

עידו יצא מביתו של הרב נריה והבין שכדאי לו להחזיר את הטבעת, אפילו שהוא לא חייב לעשות את זה. עידו רצה לקיים את מצוות השבת אבדה.

למחרת הוא תלה שלטים בכניסות לכל בנייני השכונה ואז מיד מישהי בשם אפרת התקשרה אליו ואמרה לו שהטבעת שלה והיא נתנה לו את כל הסימנים שהיא זכרה.

עידו החזיר לאפרת את הטבעת והיה שמח ומאושר מאוד לעשות את מצוות השבת אבדה כפי שאמר אחיו והרב נריה.

 

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן