הנער עם לב הזהב

נועה חממי
כיתה ה’
רעות
אהוד סקיטל
נס ציונה

שלום לכל הקוראים שמי נועה חממי, אני לומדת בבית ספר רעות בכיתה ה.

חשוב לי לשתף אתכם בסיפור אמיתי.

הסיפור שלנו מתחיל בתיכון "הרצל".

אור ונהוראי הם "מקובלים" של הכיתה שוחחו ביניהם על ילד חדש שעומד להגיע לתיכון.

אור חשש , עלו לו מחשבות לא נעימות, "אולי הילד הזה יהיה יותר טוב ממני".

למחרת הגיע ילד ושמו יוני, הוא היה לבוש בבגדים חגיגיים, עיניו היו חומות בהירות ,ושערו היה פרוע.

"הוא מתנהג מוזר " אמרה שרה (ילדה מהכיתה של אור ונהוראי).

"איזה מוזר הוא מתלבש" הוסיפה ענת חברה של שרה.

אבל מה שאף אחד לא ידע שהנער יוני היה נער עם אוטיזם.

יוני התבייש לספר לכיתה שהוא אוטיסט והתבייש גם לדבר, כמו כל ילד רגיל.

המורה של הכיתה החליפה מקומות והושיבה את הנער יוני ליד אור.

אור התרגז וצעק על המורה, "המורה לא רוצה לשבת לידו".

"אני לא שאלתי מה אתה רוצה שב לידו" אמרה המורה.

אור התרגז וישב הוא כל כך התרגז עד שבסוף היום הוא שלח לכול הכיתה תמונה של יוני  לא יפה לחבריו.

לנער יוני היה חבר אחד שקראו לו שליו הוא היחיד שקיבל אותו בתור החבר הכי טוב.

ליוני לא היה טלפון לכן  הוא לא ידע שאור מחרים אותו.

אבל לשליו היה טלפון והוא סיפר ליוני.

יוני היה מאוד עצוב כי הוא לא רצה להסתבך על היום הראשון.

לאחר 4 ימים המורה רות תלתה שלט על גדר בית הספר, בשלט היה כתוב: "כל המעוניין ללמוד כדורסל שייגש לחוג הכדורסל של קובי סמרי".

כל ילדי בית הספר קראו את המודעה וכולם תמכו באור ונהוראי חוץ משליו שהודיע ליוני.

יוני התרגש ונירשם בשמחה, אור ונהוראי הציקו ליוני ואמרו לו שהחוג לא לחנונים.

שליו ניסה לעזור ליוני ועודד אותו.

למחרת המאמן לכדורסל הכריז מי יהיה הקפטן, המאמן בחר את יוני בתור קפטן ויוני התרגש מאוד כי סוף סוף יהיו לו חברים.

אחרי האימון אור ונהוראי ניגשו ליוני והרביצו לו, לאחר שסיימו אמרו לו לא לבוא יותר לחוג אך יוני לא נשבר ורץ הביתה.

שליו ראה את הסרטונים ששלחו בוואטסאפ  ורץ לבית של יוני.

הם ישבו וחשבו מה הם יכולים לעשות ובסוף יוני העלה במוחו רעיון מבריק לומר את האמת שהוא אוטיסט.

יום למחרת יוני בא לבית הספר עם חולצה שעליה היה כתוב: "אני אוטיסט גאה".

בשיעור האחרון יוני ביקש מהמורה כרמל לדבר מול כל הכיתה.

כאשר אור ונהוראי ראו את החולצה הם התביישו והצטערו וביקשו סליחה מיוני לאחר מכן השלימו.

וכאן אני פונה לכל לב ולב שקורא את זה עכשיו :אל תשפטו בן אדם לפי המראה או התנהגות, נסו להכירו מבפנים! בתוכו שוכנת נשמה.

מאת : נועה חממי כיתה ה'

בי"ס רעות נס ציונה

 

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן