הממציאן הצעיר

עידו רוזנברג
כיתה ד’
רבי עקיבא
שרי עבדי
אור עקיבא

 

קוראים לי רן .

היום אני בן 29 ואני רוצה לספר לכם סיפור שקרה לי לפני 20 שנה כשהייתי בן 9.

תמיד היה לי חלום להיות מדען ולשנות את העולם.

תמיד רציתי להמציא המצאה שתשנה את העולם,

שתשנה את החיים, שתגרום לחייך, שיכירו אותי, להרגיש שעשיתי מעשה טוב.

זה החלום שלי וידעתי שאני לעולם לא אוותר עליו.

ההורים שלי כל הזמן שאלו אותי :"רן למה אתה כל הזמן נשאר בבית ולא יוצא החוצה לשחק עם החברים"?

הייתי משיב להם : אני יודע שאתם רוצים שאצא לשחק עם החברים , אבל זה ממש לא מעניין אותי . אני רוצה ללמוד דברים חדשים לקרא ספרים להרחיב את הידע לגלות המצאות חדשות בעולם וכך אוכל להשיג את המטרה שלי להמציא המצאה חדשה שתהייה משמעותית לעולם כולו.

מידי יום הסברתי להורים שלי  שאני רוצה להגשים את החלום שלי.

באחד מהימים בביה"ס בדרכי לכיתה באו לעברי קבוצה של ילדים  בריונים והחליטו להפיל לי את החוברות שהיו לי ביד ולצחוק וללעוג לי מול כולם. "הנה רן הסקרן שרוצה להיות מדען " ...אמרו בלעג . כל הילדים שהיו בסביבה התפוצצו בצחוק . ואני נעלבתי מאוד הרכנתי את ראשי ונכנסתי לכיתה והתכוננתי לשיעור.

אף אחד לא ישב לידי, אפילו רועי שהוא חבר טוב שלי לא ישב לידי , כנראה שהוא רצה למצוא חן בעיני הבריונים.

חזרתי הביתה והפעם הייתי ממש נחוש בדעתי לממש את החלום שלי ולהוכיח לכולם שאני מסוגל . ולאחר שעות ארוכות של השקעה הכנתי את ההמצאה שלי שקוראים לה : "נעל 2,000"  אלה נעליים שיכולות לגרום לאדם שנועל אותם לרוץ 2,000 קמ"ש.

האמת שהרעיון צץ במוחי  באותם רגעים כשהבריונים עצרו אותי, חשבתי לעצמי : חבל שלא הייתי מהיר מספיק מול אותם בריונים ושהלוואי והייתי יכול לרוץ מהר ולחמוק מהם.

כשסיימתי להכין את ההמצאה הכנתי את שיעורי הבית  ונכנסתי למיטה לישון.

יום למחרת הייתי ממש נרגש וגאה בעצמי לקחתי את ההמצאה לבית הספר להראות למורה ולכל הילדים לכולם.

כל הילדים התקרבו אליי והיו סקרנים לראות ולדעת מה המצאתי , כולם אהבו את ההמצאה ורצו לנסות, לנעול את הנעליים ולבדוק אם זה עובד . מאותו יום כולם הסתכלו עליי בהערצה רבה , מאוד העריכו אותי ופרגנו לי. כבר לא הרגשתי בודד ועצוב והכי חשוב שכולם העריכו אותי והבינו שכאשר מציבים מטרה משיגים אותה בהשקעה רבה ובהתמדה .   

היום אני בן 29 זכיתי בפרס נובל בעקבות ההמצאה שלי, יש לי שני אחים והורים מושלמים ואני גאה בעצמי מאוד.

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן