הבריחה בזמן השואה

יהלום דוד צ’קול
כיתה ה’
אורות אדית
ענבל אלקובי
כוכב יעקב

פרק 1 השואה.

 

זה קרה לפני שנים רבות בפולין, שם הנאצים הביאו את היהודים למחנה עבודה.

"היהודונים  האלה מביאים רק צרות לעולם,

 ידעת שהקבוצה השנייה בדרך לפה ויש להם איזה אגוז קשה לפיצוח, אני משער שקוראים לו לוי, הוא בחיים לא יוותר על יהדותו."

הרכבת הייתה בדרך לפולין שם הרב לוי התפלל. לאחר כמה שעות הרכבת הגיעה.

לפתע נשמעו קולות תרועה: "לאסוף את כל היהודים". זה היה ב-11 בלילה, חיל נאצי אמר בקשיחות: מי שלא יקום מחר בבוקר בשעה-6:00 בדיוק, יהרג במקום."

הרב לוי שמע על הבשורה, הוא לא ישן והקפיד להעיר את כולם ב- 6:00 בדיוק.

לאחר כמה שעות הרב אמר: "אני אעצום עין לכמה שניות" ונירדם.

בשעה-7:30 נשמעו דפיקות חזקות על הדלת והדלת נפרצה, ונשמע צעקה גדולה : "למה אתה לא ער כמו כולם? אתה תבוא למפקד שלנו והוא כבר יחליט מה לעשות לך!"

הרב חייך ואמר: "הכול מאת ה'." החייל התעצבן: "בוא הנה וקום, עצלן שכמוך." החיל הוביל את הרב לוי אל מחנה העבודה והשליך אותו ארצה. החייל עמד ושמח מול מפקדו הרשע. "המפקד, הנה בין אדם שקם בשעה- 7:30 כעסתי ואיימתי עליו, והוא כלום, חייך ואמר הכול מאת ה'."

המפקד האדים מרוב כעס וצעק על הרב: "אתה הולך לגור בבור אריות, תאכל חזיר ואם לא תאכל תמות." ושוב הרב לוי חייך ואמר: "הכול מאת ה'." הדבר עצבן את המפקד הוא גרר אותו מול כל היהודים אל בור האריות.

היהודים היו בהלם ממה שקרה, ושתקו.

האריות ליקקו את שפתיהם כאילו שנתיים לא אכלו ולא שתו. הרב נזכר בסיפורו של דניאל כאשר המלך בלשצאר זרק אותו לבור האריות ולא פחד כי ליבו לב אריה. כאשר התפלל ולמד, האריות ישבו לצדו ושתו בצמא את דבריו של דניאל. הרב לוי החל ללמוד תורה בקידה רבה אך האריות התקרבו וליקקו שוב את שפתיהם.

הרב לא חשש כלל ומלמל שוב את המילים: "הכול מאת ה'." האריות באו לטרוף את הרב אך היה מגן מסביבו (השכינה.)

האריות נזכרו באבותיהם שהיו עם דניאל בפרס, והבינו את קדושתו של הרב .

הם התישבו סביבו והקשיבו למילותיו, מילות קודש, כשהוא ממלמל בפיו "הכל מאת ה'." ואת סידורו מנשק מידי פעם.

הנאצים הבינו שהרב קדוש. מידי אז, הם העבירו אותו לבית הכלא שם הרב ישב ולמד בשקידה תורה.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

פרק 2

הבריחה

 

 

 

 

היהודים המפוחדים החלו לתכנן בריחה לרבם שבכלא.

כמה מהם סירבו להסתכן לכך!

הגיע הערב והיהודים החלו לבצע את התוכנית שלהם.

שני יהודים הצליחו לקחת את בגדים של נאצים, הם לבשו בגדים אלו והתחפשו לחיילים נאצים.

הם עמדו במשמר והקפידו להראות חיילים נאמנים.

הם קצת חששו שלא יצליחו במשימתם, אך זכרו וידעו שה' תמיד בעזרתם.

שאר היהודים התקרבו אל בית המעצר והחלו לחפור תעלה שמובילה אל רבם.

זה לקח כמה ימים, המשימה הייתה קשה אך הם עמדו בקשיים.

לפתע הגיעו נאצים והבחינו בבור והחליטו לעקוב אחריו, היהודים לא ידעו שאם יעצרו, הם יתגלו ויהרגו אותם במקום. "המים הגיעו עד נפש", הנאצים התכוננו עם רובם.

היהודים המחופשים התפללו בסתר להצלחתם של חבריהם.

הנאצים החלו לחשוד בהם והחלו לסרוק אותם (לרגל עליהם). החילים התקרבו אליהם בסימני שאלה (?):"אתם חדשים כאן?" החילים המחופשים עונים: "אהה, כן למה?"

"אתם עוזרים ליהודים לברוח מכאן?"

"לא מדוע אתם חושבים כך?" אומרים החילים המחופשים.

החיילים הנאצים לא הסבירו מדוע, כי רצו לתפוש אותם ולדעת הם נאצים או יהודים!!, הם הסתלקו מן השטח והלכו לסרוק את שאר המקומות.

היהודים סיימו לחפור את הבור וסימנו לרבם לצאת מהכלא במהירות. הרב קיבל את סימנם וירד אליהם וכשהסתובבו חזרה, ארבו להם בדרך חיילים נאצים.

החיילים שמחו כי הם הולכים לעלות דרגה בצבא.

ככל שהיהודים התקרבו הסכנה גדלה.

הרב כתב על לוח ליבו שה' תמיד בעזרתו אפילו מבלי לדעת על החיילים  שאורבים להם הרב אמר ליהודים בקול: "מי שמאמין בה' ובוטח בו ה' תמיד בעזרתו!!!"

קצרה נפשם של היהודים למות אך לא ויתרו.

לפתע נשמעו קולות ששני חיילים צריכים לבוא למפקדה! אלו היו החיילים שארבו ליהודים.

היהודים המשיכו להילחם על נפשם והמשיכו ללכת ולבסוף יצאו מן המקום בלי שריטה אחת, אך היו גוועים ברעב.

הרב  הגיש להם משהו לאכול שכשנתנו לו בכלא הוא שמר אותו בכיסו.

כל היהודים אמרו שירי מעלות ושירי שבח לקב"ה!

"ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר"

הסוף!!

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן