הבעיה שלי

מאי חבאני
כיתה ו’
עציון
הילה דניאל
תל אביב

שלום לקוראים היקרים,

קוראים לי מאי ואני רוצה לשתף אתכם בבעיה שהיתה לי עד לפני מספר חודשים.

הכל התחיל בגיל שלושה חודשים, בכיתי לילות וימים והוריי היו אובדי עצות איך להרגיע אותי, הם לא ידעו לזהות את הסיבה לבכי שלי.

אתם יודעים, בגיל שכזה לא מדברים, לא מסבירים, לא מצביעים על מקום הכאב, הדבר היחיד שעושים זה...נחשו מה? בוכים...לך תדע למה בדיוק העולל הקטן בוכה?!

הוריי הלכו לרופאים שונים ומה שהם הכריעו לצערי הוא שיש לי בעיה באוזן.

הם קיבלו החלטה : "כדי שמאי תשמע יותר טוב נצטרך לעשות ניתוח כפתורים.''

לאחר מספר ימים, עברתי את הניתוח אך הוא הצליח באופן חלקי. באוזן ימין הכאבים פסקו אך באוזן שמאל הבעיה המשיכה.

מגיל 3 חודשים ועד גיל 9  אני נפגשת עם רופאים ועוברת סדרות של בדיקות.

בגיל 9 הרופאים החליטו שצריך לעשות ניתוח חדש .

הם דיברו אם אמי וקבעו יום לניתוח.

באותו יום לא שתיתי ולא אכלתי מפני שאסור לאכול לפני ניתוח. הייתי לחוצה כי לא ידעתי אם זה יכאב לי או שלא יקרא לי כלום.

בשעה של הניתוח הביאו לי לשתות משהו כדי שאני ארגע .

וברגע שהרדימו אותי התחיל הניתוח ולהפתעתי, הוא לא כאב לי בכלל.

בנוסף, שמחתי סוף כל סוף להיות כמו כל הילדים.  אבל אז הגיעה גזרה חדשה... הרופא הזהיר:

"אסור לך לקבל שום מכה באוזן למשך שלוש שבועות ".

נראה לכם דבר פשוט,עכשיו תקראו עד כמה זה מורכב.

יום אחד, בבית הספר הסתובבתי  בזמן ההפסקה עם חברה שלי ובלי ששמתי לב מעדתי וקיבלתי מכה באוזן.

פתאום היא התחילה להתנפח ולהיות אדומה, ''ליה'', ''ליה''' קראתי בצעקות היסטריות. רצתי במהירות לאחותי שהיתה בקרבתי  וכשהיא שראתה אותי מודאגת היא הבינה שקרה משהו.

"מה קרה מאי?! "למה את מודאגת?"

סיפרתי לה מה קרה והלכנו להתקשר לאמי ממזכירות בית הספר.

אמא מהירה לקחת אותי לרופא אבל הרופא אמר:" האוזן נפוחה עכשיו ויש

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן