דויד והשטיח המעופף

דורית מזרחי
כיתה ד’
ממ”ד צומח פסגות אפק
שירה דנוך
ראש העין

ביום רביעי אמרתי "אני מתחפש לגיבור על" ואמא נכנסה לחדר ואמרה "ינוני אני עושה סדר בארון ומצאתי את התחפושת של סופרמן שלך" ואבא אמר "אני מצאתי דיסק של בטמן". "אמא" אמרתי "את יודעת אולי איפה חליפת הספיידרמן שלי?" "לא" ענתה אימא והמשכה לסדר. "דויד" פניתי לחברי ושאלתי  "קרה לך פעם שעשית משהו שאתה לא יכול לעשות בדרך כלל?" "כן. פעם אחת הייתי באוויר" אמר דויד.  "מה???" תהיתי, "כן" אמר דויד והתחיל לספר "פעם אחת כשביקרתי באוקיינוס הטיבטי הייתה לי שיחת טלפון מיוחדת מהממשלה, הם שאלו אותי דויד היית רוצה לעוף באוויר? כן, עניתי, והם אמרו לי לבוא אליהם מיד. הגעתי אליהם והם נתנו לי שטיח, בצבע סגול ואמרו לי שאוכל לעוף על גבו. התכוונתי לצאת משם ופתאום נפלה עלי מלכודת של דשא, נסיתי לצאת אך הדשא סביבי הלך וסגר עלי, הלך וגבה עד למעל ראשי. למזלם של אנשי הממשלה הם הצליחו לחמוק מהמקום לפני שנפלה המלכודת. הם שוחחו איתי מעבר לדשא והסבירו שזו שיטה ללכידת גנבים ושזו כנראה טעות. נזכרתי שיש בידי שטיח מעופף, ניסיתי לעלות על השטיח אך הוא נשאר במקום, ניסיתי לתת לו דחיפה קלה אולם זה לא עזר. ניסיתי לדבר איתו בנימוס וביקשתי לעוף אבל זה גם לא עזר חשבתי וחשבתי ואז צץ במוחי רעיון. כשעשיתי את נסיונותי לא האמנתי שזה יקרה אז אני אנסה גם להאמין שזה כן יכול לקרות! אולי האמונה שלי תשפיע?  אז ניסיתי גם להאמין שאצליח לעוף על השטיח...וואאוו הצלחתי... השטיח התרומם באוויר כשאני עליו, התייצבתי וניסיתי לשמור על שיווי המשקל וראיתי את כל הדשא מתחתי...וכך יצאתי מתוך המלכודת..."  "טוב"  אמרתי לדויד והתחלתי לחפש את חליפת הספיידרמן שלי ולהאמין שאצליח למצוא אותה...ולבסוף מצאתי את חליפת הספיידרמן שלי מתחת למעיל החורף הגדול של אבא. בארוחת הערב אמא אמרה לי "כל הכבוד מצאת את החליפה שלך בתוך שעה, לא האמנתי שזה יקרה".  "כן לפעמים הדרך הכי טובה היא להאמין כמו דויד שעף באוויר" עניתי.  "מה???"  אמרו כלם בבת אחת "כן" אמרתי "באוקיינוס הטיבטי".

 

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן