שלג

 

תהל חיון

היה זה יום גשום וקריר ואני ואחותי הלכנו לבית הספר. זה היה יום רגיל לגמרי כמו כל יום.

אהה.. ושכחתי להגיד לכם מי אני. שמי דנה, אני מאוד אוהבת בעלי חיים ואני אספר לכם את הסיפור שלי ..כמו שאמרתי.. היה זה יום רגיל לגמרי עד סיום הלימודים הלכתי לבית בהרגשה טובה מאוד. היום אמא שלי מכינה פנקייקים וזה המאכל האהוב עליי! היינו בדרך הביתה ואז פתאום אחותי אמרה “דנה תראי כלב משוטט ליד הבנין בלי קולר”,הסתובבתי  וראיתי את הכלב. הוא היה עם פרווה לבנה כמו שלג בלי כתם, הוא היה ממש חמוד ורציתי לקחת אותו איתי הביתה אבל הייתה בעיה אחת.

אמא שלי תמיד אומרת שלגדל כלב זו אחריות גדולה מידי ובסוף רק היא תטפל בו אבל אני בכלל לא מסכימה איתה בוא ניגש לענין..

מיד עברנו את הכביש, אפילו לא שמנו לב שאין מעבר חציה. לפתע הכלב נעלם ולא ראינו אותו. אני ואחותי התחלנו לחפש מסביב לבנין ולאחר כמה חיפושים מצאנו אותו במקום נטוש מאחורי הבניין

פחדנו להתקרב אליו הוא היה נראה מפוחד, רציתי ללטף את הפרווה שלו אבל ידעתי שאם אני אתקרב אליו מהר ,אז הוא יברח בלי לחכות שנייה .הלכתי לאט לאט בצעדים קטנים. התקרבתי ללטף אותו, הוא נבח ורץ משם,,

התחלתי לרוץ מבוהלת,, נפלתי, קיבלתי שפשוף גדול ממש, קמתי על הרגליים, רצתי מכופפת כשהידיים אוחזות את ברכי ודמעות זלגו בעניי, הגענו הביתה ,אמא נבהלה למראה הפציעה ברגל, ביקשתי מאחותי שלא תספר מה היה עם הכלב.

רצינו להגיד לאבא כי גם הוא אוהב כלבים מאוד, אבל ידענו שבסוף הוא יגיד לאמא, ולכן שמרנו על זה בסוד .יום למחרת חזרנו מבית הספר לאותו מקום ולא ראינו את הכלב. עבר חודש ולא ראינו עדיין את הכלב. עד שביום אחד בהיר ראינו את הכלב ובאנו אליו בשמחה, אבל הפעם הוא לא היה לבד הוא היה עם הבעלים שלו….

שמחנו שיש לו בעלים והוא לא בודד, אבל כשהתקרבנו לראות מי הבעלים שלו , ראינו שהם מתעללים בכלב, דיברנו איתם, והם בתגובה מאוד כעסו ואפילו איימו עלינו… החלטתי להפגין, קראתי לחברים לעזור אמרתי לאמא לפרסם אותי אמרתי לשכנים לחתום תליתי מודעות ולבסוף קיבלתי 320 חתימות הבאתי את זה לעירייה והם לקחו להם את הכלב.. הם עזרו לנו לחלץ את הכלב ומצאנו לו בית חם ואני הייתי הכי מאושרת . כעבור כמה ימים, אמא הפתיעה אותי, הביאה לי קופסא !!ואת מי אני רואה? את הכלב הלבן ובלי הכתמים !!!ואמא אמרה לי ,אני עכשיו בטוחה שאת מוכנה לכלב. הפעם הכלב לא נבח עלי ,ההיפך חייך אלי  וליטף אותי! לכלב קראנו שלג כי הפרווה שלו לבנה כמו השלג.

הפתק שנעלם

הפתק שנעלם   “אביה!!!!!” צעקה אפרת ” למה את מגיעה עכשיו עוד רגע והיינו נוסעים! ” “סליחה” אמרה אביה. אפרת הייתה המורה של אביה ,

להמשך קריאה »