פצצה מתקתקת

הכל היה שקט, שום קול לא נשמע כמו בכל יום, אני, חיים, הלכתי לישון. לפתע, באמצע הלילה שמעתי קולות. בהתחלה חשבתי שזה שום דבר ,אך לאט לאט חשבתי שמדובר במשהו שונה. בשקט קמתי מהמיטה והלכתי לכיוון מקור הקול. יצאתי מביתי ושמעתי את הקולות מכיוון עליית הגג. רציתי ללכת להעיר את הוריי אך חשתי  שאסור לי לבזבז את זמני. פתחתי מעט את החלון שבראש הסולם והצצתי. ראיתי, שני אנשים רוכנים ליד איזה חפץ מוזר שממנו, הבנתי, יצאו הקולות. הבחנתי שהאנשים היו לחוצים מהחפץ. והצלחתי לשמוע כל מיני דיבורים על פצצה, ועל חיסול תל-אביב. מיד הבנתי שמשהו אינו כשורה. סגרתי בשקט את החלון ורצתי מיד לטלפון כדי לדווח למשטרה. מהרעש שעשיתי כבר קמו הוריי והסברתי להם מה קרה. בינתיים בעליית הגג הצליחו אבו חסן ואבו עלי להשתיק את הפצצה והכינו אותה. לפתע,שמעו קול סירנה. מיד ,הכניסו את הפצצה לתיקם, ירדו עם חבל לחצר, ונסעו משם במהירות. כשהמשטרה הגיעה הסברתי להם מה קרה, ומיד הם שלחו כמה ניידות כדי לחסום את הערבים המחבלים. בבוקר ,מיד הסתכלתי בחדשות וגיליתי שעדיין לא מצאו את המחבלים. עד יום למחרת כל העיר הייתה על הרגליים, ניידות הסתובבו בכל מקום ,ושוטרים גם סיירו בכמה רחובות. כבר כולם היו בטוחים שאף אחד לא בסכנה. לאחר שלושה ימים בלילה שמעתי עוד פעם רעשים, מיד קפצתי מהמיטה ורצתי בדממה לכיוון עליית הגג. הפעם, ראיתי שם רק את אבו חסן כאשר אבו עלי שומר למטה מפני הפרעות.
אבו חסן התחיל לסדר את הפצצה והיה נראה שהוא כבר כמעט גומר להכין את הפצצה. נלחצתי מאוד, ידעתי ,שבתוך כמה דקות כל תל אביב תעלה באש,חס ושלום. מיד, בלי לחשוב ,תפסתי את החפץ הקרוב אלי וזרקתי אותו. הרעש שעשה החפץ הבהיל מאוד את אבו חסן, שבינתיים כבר גמר להכין את הפצצה. מיד קפץ למטה ונסע משם במהירות. נגשתי בחשש אל הפצצה  וגיליתי שעליה נמצא שעון מתקתק על שניות עד 30. הבנתי ,שבעוד 30 שניות הפצצה תתפוצץ אם לא אעשה משהו 24…23… 22…21… ידעתי שאני חייב לעשות את זה, כי אין זמן לקרוא למישהו שמבין בעניינים האלה .לפניי ראיתי שני חוטים. ידעתי שאחד מהם מבטל את הפצצה ואילו השני גורם לה להתפוצץ מיד. 10… 9… 8… 7… הייתי בלחץ עצום 4… 3… 2… בשנייה האחרונה משכתי בחוט הכחול- בן רגע השתתקה הפצצה. ברוך ה’! חשתי הקלה עצומה כזאת שלא חשתי מעודי. מיד רצתי וקראתי להוריי, ומיד לאחר מכן, קראתי למשטרה. שעה לאחר מכן, התברר שהצלתי את כל העיר תל אביב. ובאותו זמן הצליחו לתפוס את המחבלים ,כיוון שמרוב לחץ הם השאירו את התא מטען פתוח ומהתיקים שנפלו להם הבינה המשטרה את מקום הימצאותם. יום למחרת, נקבע שיהיה טקס גדול, ובו אני אספר מה בדיוק קרה.
לאחר הטקס בא מפקד המשטרה  והעניק לי תעודת הוקרה על תרומתי הנפלאה.