סליחה

לא,  את עשית לי.. לא נכון צעקה מיה, כן נכון צעקה נורית.

אני הולכת לבית שלי,לא נעים לי איתך, גם אני הולכת.

שמיה חזרה הביתה, היא סיפרה לאימא שלה את מה שקרה.

אימא של מיה אמרה: מיה, בין חברות יש לפעמים חילוקי דעות אבל לא צריך לפגוע אחת בשנייה ולריב . את אומרת שאני צריכה לבקש סליחה? שאלה מיה. כן, ענתה אמא. אבל איך? היא גם רבה איתי , למה שרק  אני אבקש סליחה?

את יודעת שיש אישה מאד גדולה ומאד חשובה שמלמדת אותנו איך לבקש סליחה.

באמת? איך קוראים לה? שאלה מיה. קוראים לה נחמה לבוביץ.

 באמת? יש סיפור שאת יכולה לספר לי?

בטח תשמעי וכך היה: פעם היה ילדה שקראו לה טל והיא הייתה תלמידה של נחמה לבוביץ. כשהגיעה יום ההולדת של  נחמה לבוביץ  ארגנה לה טל מסיבת הפתעה. טל דאגה להכל בלי שנחמה תשמע. היא סידרה את כל הענייניים אפילו מצאה אולם וכל זאת בשקט בלי שנחמה תשמע. למרות המאמצים של טל, עניין המסיבה הגיעה לאוזניה של נחמה.

נחמה התקשרה לטל ואמרה לה: למה לבזבז את זמנך היקר בי אני לא חשובה כל כך .זמנך חשוב הרבה יותר. כל הלילה טל לא הצליחה להירדם. אחרי שכבר מצאה אולם ,אוכל ושתייה  נחמה לבוביץ אמרה לי שזה סתם בזבוז זמן.

מאוחר בלילה נחמה לבוביץ התקשרה לטל ואמרה לה סליחה שכך זילזלתי בך,זה מאד נחמד מצדך לדאוג לי כך. אני מאד מעריכה אותך אבל אני מעדיפה שיהיו פחות ברכות ואיחולים, אני מתביישת. כשהגיעה יום הולדתה של נחמה הרבה תלמידים של נחמה הגיעו ובירכו אותה. באותו הזמן טל ידעה שנחמה לבוביץ הייתה מעדיפה  להסתגר בחדר וללמוד תורה.

הבנת מיהלה שלי אפילו אנשים גדולים בתורה יכולים לבקש סליחה.

 הבנתי אמא. מיה הלכה וביקשה סליחה.

הפתק שנעלם

הפתק שנעלם   “אביה!!!!!” צעקה אפרת ” למה את מגיעה עכשיו עוד רגע והיינו נוסעים! ” “סליחה” אמרה אביה. אפרת הייתה המורה של אביה ,

להמשך קריאה »