מסע בזמן / הלל שחל, כיתה ה’2, חומת שמואל
“אוף” שמעתי את קולו של אבא בוקע מחדר העבודה שלו, הוא כבר לקראת סיום ההמצאה הגדולה שלו, מכונת זמן, עליה הוא עובד בתשע השנים האחרונות. כנראה ששוב הניסוי נכשל, זה אומר שאבא יהיה היום עצוב.
אבא יצא מהסדנא בדיוק כשהטלפון שלו צלצל ועל הצג הופיע שמו של צבי המנהל שלו.
אבא ענה בחוסר חשק ולמשמע דבריו של צבי אורו פניו בשמחה, אבא ניתק את הטלפון והתיישב מהורהר על הספה בכלל לא שם לב לנוכחות שלי בסלון.
“אבא, הכל בסדר?” שאלתי. אבא הביט בי בבהלה ומיד חייך “דן! הבהלת אותי!” “סליחה אבא לא התכוונתי להבהיל אותך פשוט שמעתי חלקים משיחת הטלפון שלך ופתאום התיישבת בכבדות”
“לא תאמין מה הציע לי צבי המנהל עכשיו בטלפון!” ענה לי אבא, “לנסוע לשבועיים לחו”ל לכנס מדענים ולהרצות על מכונת הזמן, זאת הצעה שחיכית לה שנים רבות ודווקא עכשיו כשאני לפני פריצת הדרך במכונה אני צריך לעזוב הכול לשבועיים”
“וזה דבר טוב?” שאלתי את אבא. “זה דבר נפלא והזדמנות נהדרת בשבילי!! רק הזמן קצת לא נח”.
מפה הדברים התקדמו ממש מהר, הטיסה של אבא הייתה למחרת בשעות הבוקר המוקדמות, כמעט בלי הכנה אבא עלה למטוס והשאיר אותנו לבד עם אמא.
אמא שלי לא מדענית כמו אבא אבל היא כן בשלנית מעולה ועובדת במאפיה הכי מפורסמת בעיר אבל זה כבר לסיפור אחר.
ומי אני? שמי כמו שכבר הספקתם להבין דן. ואני בן 11 תלמיד בכיתה ה’ וגם אני רוצה להיות מדען מצליח כמו אבא שלי כשאהיה גדול.
כשחזרתי מבית הספר הייתי לבד בבית, אמא עדיין הייתה בעבודה בדרך חזרה היא תאסוף את אחי הקטן יונתן מהגן, האמת? חיכיתי לרגע הזה בדיוק, אבא אף פעם לא מרשה לנו להכנס לסדנא שלו, לפחות לא עד שמכונת הזמן תעבוד, אבל הסקרנות גברה עלי ואני לא מוכן לחכות.
בתוך הסדנא ראיתי ידיים רובוטיות, וכל מיני ברזלים וחלקי חילוף וכמובן את המכונה!
המכונה לא גדולה כמו שחשבתי, היא בערך בגובה של אבא שלי, מלאה בכפתורים בכל מיני צבעים ואליה מחוברים מספר מחשבים.
נכנסתי לתוך המכונה רק כדי לדמיין לאן היא יכולה לקחת אותי, האמת הכי מסקרן אותי לפגוש דמויות מהתנ”ך, לטייל עם אדם וחוה בגן עדן או לרכב עם דניאל על גב האריה, לפגוש את שמשון הגיבור או לקבל ברכה מיצחק אבינו, לחצות עם בני ישראל את ים סו… בום!!!
מה זה? איפה אני? למה אני ליד מים? מי כל האנשים האלה? מה הם שרים?
אני מבין מה הם שרים! הם שרים את שירת הים אני מזהה את השיר הזה מהתפילה! אני חושב שאני יודע איך הגעתי לכאן כנראה נרדמתי בדיוק כשחשבתי על קריאת ים סוף! מכונת הזמן עובדת!!
וואו אני באמת נמצא בתוך הים, דגים וכרישים עוברים לידי. מעניין אם משה נמצא כאן?!
הסתכלתי הצידה וראיתי בן אדם עם מקל וזקן שמעתי שמישהו צועק לו “משה צריכים אותך פה”, וישר הבנתי זה משה רבינו! אני לא מאמין שראיתי את משה ריבנו.
עבר הרבה זמן מאז שהגעתי לכאן בטח אמא דואגת לי. איך אני חוזר הביתה?
כשהגעתי לכאן עצמתי עניים וחשבתי על קריאת ים סוף אולי זה מה שאני צריך לעשות.
מצאתי פינה שקטה ליד סלע כדי שלא יראו אותי, עצמתי עניים וחשבתי על הבית.
חזרתי הביתה.
מעניין מה אבא יגיד כשיחזור…
