מנהרת הזמן

 

מנהרת הזמן

לפני שנים רבות הייתה ילדה  שקראו לה מישל. ערב אחד מישל ישבה ולפתע הלכה אחורה בזמן בעשרים שנה, והגיעה למנהרה שבה לא היתה נראית. נחשו איזה מנהרה? כמובן מנהרת הזמן. מנהרת הזמן הובילה אותה לחדרו הקטן של הרב מרדכי אליהו. מישל לא האמינה לכך שהיא זכתה לראות את הרב מרדכי אליהו ועוד שנייה בכתה מהתרגשות. מישל נורא התרגשה. היא ראתה את הרב מרדכי אליהו בכמה מקרים משום שמנהרת הזמן כל פעם לקחה אותה למקום אחר שהרב היה בו. המקרה הראשון: מישל ראתה  שהרב מרדכי אליהו מסתכל על משפחה ענייה מאוד אפילו פרוסת  לחם  קטנה הם לא יכלו להשיג, ומה הרב עשה? הוא לא אמר “לא נורא איך שהם הסתדרו עד עכשיו הם יסתדרו עוד”  ממש לא הרב ישר לקח כסף מהארנק והביא אוכל  שם אותו בשקית והביא להם אותה. כשמישל ראתה את זה היא ממש התרגשה .ואפילו העין שלה דמעה. המקרה השני: מישל ראתה ילד שרכב על אופניו ונפל על פניו והרב מרדכי אליהו בא לעזור לו שאל אותו: “אתה בסדר? אתה רוצה שאני אקח אותך לקופת חולים?” הילד צעק: “איה כואב לי! הרב קרא לאימו של הילד ואמר לה”:תקשיבי, תישארי איתו פה אני כבר חוזר”  .רץ הרב במהירות אל קופת החולים הביא לו משחה לפצע ובקבוק מים מהמכולת. מישל נדהמה והתרשמה מאוד ממעשיו של הרב מרדכי אליהו.  לפתע אחרי שעה הגיעה מישל לביתו של חולה שהרב מרדכי אליהו בא אליו לעשות ביקור חולים . מישל שוב התרשמה מזה שהרב מרדכי אליהו עושה הרבה מצוות . כעבור כמה דקות האיש החולה שלא יכל לעמוד, עמד ואפילו הצליח לרוץ. אמר האיש: “על זה אני עושה סעודת הודיה”. הזמין  האיש את הרב מרדכי אליהו לסעודתו ובגלל שהרב מרדכי אליהו היה כל כך צנוע הוא אמר כך:” על המצוות שאני עושה אני לא מקבל דברים”

שאל האיש את הרב מרדכי אליהו: “מדוע?” ענה לו הרב מרדכי אליהו: “בגלל שיהיו שם  הרבה אנשים ואני לא רוצה שכולם יכבדו אותי ויתייחסו אלי אחרת” .ענה לו האיש “תחשוב על זה עוד קצת .” בדרכו של הרב מרדכי אליהו ראתה מישל ילדה שהתעלפה מהחום שהיה. הרב מרדכי אליהו הרים את הילדה לבית חולים והרופאים טיפלו בה . כעבור יום הילדה שנפלה הלכה עם אימא שלה למכולת ופגשו שם את הרב מרדכי אליהו. הילדה ואמה  ראו את הרב מרדכי אליהו והודו לו מאוד. בסוף הסיפור מישל פתאום כבר לא הייתה בלתי נראית אז היא הייתה מאחורי הרב מרדכי אליהו ושאלה אותו שאלה השאלה של מישל הייתה :”את כל הדרך הזאת עשיתי וראיתי אותך עוזר לכל כך הרבה אנשים ואני למדתי ממך מסר לחיים והמסר שלמדתי ממך הוא: תמיד להיות נחמדים לכולם וטובי לב לכולם”

 

מגישה: הלל תורג’מן

כיתה: ד’ בנות

ביה”ס: נעם נריה, בית שאן

רכזת שפה: ליאורה קדוש

  

 

הפתק שנעלם

הפתק שנעלם   “אביה!!!!!” צעקה אפרת ” למה את מגיעה עכשיו עוד רגע והיינו נוסעים! ” “סליחה” אמרה אביה. אפרת הייתה המורה של אביה ,

להמשך קריאה »