חברות אמיתית
בעיר תל אביב חי לו ילד בשם יצחק .יצחק בן 10 ולומד בכיתה ה’ בבית הספר השכונתי. יצחק לא הצליח בלימודיו הוא התקשה בלימודים מאוד. היה לו מאוד קשה לשבת ולהקשיב למורים , הוא לא קרא וכתב בצורה תקינה והרגיש משועמם בשיעור. השעמום הוביל את יצחק להתחצף למורים ולא להתנהג יפה. אבל היה שיעור שהוא הצטיין בו במיוחד השיעור שהוא הכי אהב היה חינוך גופני [ספורט] המורה לספורט אהב מאוד את יצחק עקב כישוריו הספורטיביים שם המורה הוא יוסף .
יצחק השקיע מאוד בספורט הוא השתתף בתחרויות ריצה עולמיות וזכה במדליות רבות בסך הכללי בתחרויות עולמיות היה לו כ-2 מדליות זהב כ-3 מדליות כסף וכ-4 מדליות ארד. בנוסף הוא השתתף בתחרויות ארציות וזכה ב-3 מדליות זהב בכ-4 מדליות כסף ואחת ארד. יצחק היה מאוד מרוצה מעצמו ומהשגיו הספורטיביים . אך שמחתו לא הייתה שלימה כי בלימודיו לא הצליח כלל , ובגלל התנהגותו הוא ביקר הרבה בחדר המנהלת, וקיבל ממנה הרבה עונשים מה שגרם ליצחק לא לאהוב את המנהלת. המנהלת – קרנית כעסה הרבה על יצחק ונתנה לו עונשים רבים.
באמצע שנת הלימודים ארע שינוי מיוחד ביצחק. תלמיד חדש בשם דוד הצטרף לכיתה , דוד היה חכם מאוד, כשהמורה שאלה לי מי דוד ישב? יצחק ענה שהוא רוצה שדוד ישב לידו. ומאז דוד ויצחק ניהיו החברים הכי טובים הם למדו יחד לכל המבחנים עבודות הגשה ושיעורי בית, לא היה מבחן שהם לא למדו אליו ביחד וכך לאט לאט החל שינוי בהתנהגותו של יצחק בעזרת דוד. לעומת זאת דוד לא היה טוב בספורט ויצחק עזר לו בזה ולימד אותו דרכים נכונות לריצה מהירה וגמישות,
וכך בשיתוף פעולה רב של שני הילדים שעזרו זה לזה ורוממו אחד את השני כל אחד בחוזקות שלו.
אחרי השקעה מרובה שניהם ניהיו טובים בכל המקצועות כל המורים התחילו לחבב את יצחק ודוד גיבורי הסיפור עקב ההתקדמות הגדולה שעשו, ולמרבה הפלא גם המנהלת קרנית חיבבה אותם עקב התקדמותם הגדולה.
וככה פועלת חברות אחד משלים את השני.
