התאונה

פעם אחת, בחג סוכות בשנה שעברה, היינו בבית מלון לשלושה ימים. המלון היה בנווה אילן. סבא וסבתא וכל הדודים וכל בני הדודים היו איתנו. אני הייתי בחדר ביחד עם אחים שלי ואבא ואמא שלי. ביום השני, אכלנו ארוחת בוקר בסוכה. כשחזרנו מארוחת הבוקר, הלכתי עם אמא שלי ואח שלי הגדול אראל למסיבה מהעבודה של אמא. בהתחלה לא רציתי לבוא למסיבה אבל אמא ואבא הכריחו אותי לבוא ושכנעו אותי שכדאי לי ללכת ושיהיה כיף. אני כבר דמיינתי שיהיו שם המון ממתקים. המסיבה הייתה בפארק, היו שם מתנפחים ומשחק כדורגל. האמת לא היו שם ממתקים, אבל היו גלידות בכל מיני טעמים ואני אהבתי רק טעם וניל.

בסוף אנחנו נשארנו אחרונים. אמא שלי אמרה לנו ללכת. כל הזמן ביקשנו להישאר עוד רגע כי היה לנו כיף. 

בסופו של דבר קיפלו את כל המתנפחים וכבר לא נשארה לנו ברירה. לקחתי איתי בלונים לחלק לאחים שלי והתחלנו לנסוע לכיוון המלון. הדרך חזור הייתה ארוכה. אני ישבתי ליד אראל ונרדמתי. פתאום הרגשתי מכה חזקה. התעוררתי מבוהל. ראיתי שלאח שלי יש דם בעפעף. אמא קיבלה מכה בחזה ונפתחו כריות אויר. יצא עשן ואני הרגשתי שהבטן מתחילה לכאוב לי. בכיתי מרוב העשן. היה ריח של אש. הרגשתי כאילו מתפוצץ לנו האוטו.

אנחנו התנגשנו ברכב שמלפנינו. אנשים מהרכב שמלפנינו באו אלנו לעזור לנו. הם נתנו לאחי מים כדי שישטוף את המכה שאחי קיבל בעפעף. הם שאלו אותי איך אני מרגיש. עניתי להם שהכל בסדר ושהבטן שלי כואבת. אבל האמת שהרגשתי ממש מפוחד.

פתאום ראיתי שהבלונים שלקחתי מהמסיבה עפו מהאוטו. כשיצאנו מהאוטו השארנו את הדלת פתוחה, אבל לא חשבתי שיקרה משהו לבלונים. כשראיתי אותם מתעופפים לשמיים, אני קצת בכיתי.

גם שמתי לב שנשבר לנו האוטו בחלק הקדמי.

כעבור הרבה זמן האמבולנס הגיע. כבר לא בכיתי יותר. האנשים שהיו בפנים עזרו לי ולאחי להיכנס פנימה והם התחילו לבדוק אותנו. בהתחלה הם שמו לנו סקוץ’ מסביב לאצבע. אחרי כמה שניות הם הוציאו את זה, ואז שמו לנו בד עם סקוץ’ מסביב לזרוע. אחרי כמה רגעים שמעתי את אחי אומר “איה איה” כי זה הכאיב לו. אחרי דקה הבנתי למה הוא מתכוון כי גם לי זה התחיל לכאוב.

 אמא נכנסה לאמבולנס. אני ישבתי מאחורה עם אראל ואמא ישבה מקדימה.

התחלנו לנסוע לכיוון הבית חולים בירושלים. האמבולנס נסע מאוד מהר, כמו מכונית מרוץ. זאת פעם ראשונה שאני נוסע באמבולנס. אני התביישתי לשבת ליד אנשים שאני לא מכיר, אז לא שאלתי את כל מה שרציתי לשאול.

כשהגענו, הושיבו את אמא על כיסא גלגלים. אני רציתי לתת יד לאמא אבל לא יכולתי כי לקחו אותה ליחידת טראומה. אני לא נפצעתי אז חשבתי שלא יבדקו אותי.

סבא וסבתא הגיעו ולקחו אותנו לרופא עיניים כדי שיבדוק את העין של אראל. שמעתי את סבתא אומרת שצריך לתפור לו את העפעף. הייתי בטוח שהוא יצרח אבל בסוף זה לא קרה, כי סבתא ביקשה שלא יתפרו. בינתיים הכניסו אותנו לחדר אחר.

האחות חילקה לנו ארטיקים. אראל בחר טעם דובדבן וגם אני לקחתי כמוהו. הייתי מאוד רעב ולפתע ראיתי שתי נערות מחלקות עוגה אז אכלתי גם. דווקא היה נחמד בבית חולים אבל הייתי עצוב שאנחנו לא עם כל המשפחה בבית מלון.

האחות בדקה את אראל ואחר כך היא בדקה אותי. היא ביקשה שנוריד את החולצה כדי שהיא תוכל לבדוק אותנו. סיפרתי לה שיש לי שיטה סודית ללבוש חולצה אפילו אם היא הפוכה. היא ממש התלהבה וביקשה שאני אלמד אותה את השיטה.

אחרי כל הבדיקות הלכנו לשבת על ספסל בחוץ, חוץ מסבתא שהלכה לבדוק מה שלום אמא. חיכינו לאמא מלא זמן וכבר החשיך בחוץ. אמא חזרה מהטראומה וסוף סוף חזרנו למלון בשלום.

נכנסנו לחדר של סבא וסבתא וכולם חיכו לנו שם. הייתי נורא רעב אז אכלנו ארוחת ערב וראינו הארי פוטר.

חזרתי לחדר שלי עם אמא ואבא וישר נרדמתי. הייתי מאוד שמח שחזרנו בשלום.

הפתק שנעלם

הפתק שנעלם   “אביה!!!!!” צעקה אפרת ” למה את מגיעה עכשיו עוד רגע והיינו נוסעים! ” “סליחה” אמרה אביה. אפרת הייתה המורה של אביה ,

להמשך קריאה »