העליה לארץ

לפני שנים רבות היתה ארץ ושמה ישראל. היא היתה קטנה וגרו בה מעט אנשים, והיו מעט אנשים  ומשפחות שרצו לעלות אליה מרחבי העולם.
היתה משפחה רוסית אחת שגם רצתה לעלות לישראל. במשפחה היו: אבא, אמא, ילד, ילדה ותינוק. היה להם בית גדול עם גג רעפים אדום ושני חלונות. הילדים הגדולים אהבו לשחק כדורגל בגינתם. במיוחד אהבו לשחק במשחק זה כשירד שלג, כי אז היו יכולים לעשות “חליקים” כמו שחקנים אמיתיים. הם אהבו מאוד את השלג כי אפשר לעשות בשלג למשל בובת שלג ומלחמת כדורי שלג. היו שם מעט אנשים והיו
באחד הימים, כשהילדים חזרו ממשחק הכדורגל, הם הלכו למיטתם כדי לנוח. לא הספיקו הילדים לשכב כשלפתע שמעו דפיקות חזקות בדלת. מיכאל (זה היה שמו של הילד) רץ לחד ההורים כדי לספר להם על הדפיקות החזקות בדלת. האבא מיהר לפתוח את הדלת וכשפתחו הופתעו לראות איש יהודי עומד בפתח. השם שלו היה אורי. הוא היה איש צעיר שבא לרוסיה כדי לעודד את היהודים לעלות לארץ. אורי הציג את עצמו באומרו כך: “שמי אורי ואני בן 23. אני באתי לעודד אנשים לעלות לישראל. אתם רוצים?”.
“כן!” ענו שני ההורים פה אחד. “אבל שמענו שהערבים לא נותנים ליהודים לעלות לארץ ישראל”.
אמר אורי: “זה נכון, באמת חוסמים את הכניסה לישראל. אבל אני יודע איך תעלו לישראל. לערבים מרשים לעלות לישראל, אז תתחפשו לערבים וככה תוכלו לעלות לישראל”.
“אכן עצה טובה” אמרו ההורים. “אבל מאין ניקח תחפושות?” שאלו
אמר אורי “כאן ליד ראיתי חנות של תחפושות. לכו לשם”.
“בסדר” ענו ההורים והלכו לחנות עם הילדים.
כשהגיעו והתחילו למדוד שאלו הילדים: “אבא מה אתה עושה? למה מתחפשים?”
אבא ואמא לא רצו שהילדים ידעו שהם עולים לארץ ישראל ואמרו להם:” אנחנו משתתפים במרוץ מיוחד ואסור שהאחרים ידעו שאנחנו יהודים, אפילו לא מילה אחת בכל משך המרוץ”.
הילדים ממש הסכימו וממש התלהבו כי ההורים אמרו שהפרס הראשון הוא ללכת לאכול פירות מתוקים של ארץ ישראל.
לפנות בוקר יצאה המשפחה למסע לארץ ישראל. “הנה האוניה!” אמר אבא בלחש והם רצו אליה כדי לעלות לאוניה ראשונים. הם כמעט עלו על האניה ואבא פתאום הרגיש מישהו אוחז בחולצתו. אבא הפנה את ראשו אחרוה כדי לראות מי הוא זה התופס אותו.
הוא ראה חייל רוסי שמחזיק אותו עדיין ואומר:” למה אתה רוצה לעלות לספינה?” לא הספיק האבא לחשוב מה יענה ופתאום שמעו שניהם רמקול האומר כך:”הקצין הראשון לבוא למפקדה!”. אמר החייל הרוסי:”יש לך מזל!” והלך למפקדה. האבא שמח ועלה לספינה, שם פגש את אמא, שני הילדים והתינוק בתוך אחד התאים הקרובים לכניסה לאוניה הגדולה שעלו אליה. נשמעו צפירות רמות והרימו את העוגן והתחילו להפליג. הילדים יצאו מהתא עם ההורים והסתכלו על הים. פתאום הם ראו בים דג מוזר עם אף חד.
הם שאלו את ההורים בלחש:”איזה מין דג זה?”
אמרו ההורים:” זה דג החרב”.
ושאלו עוד הילדים(כמובן בשקט): “ולמה קוראים לו דג חרב?”
ענו ההורים:” בגלל אפו החד. הוא נלחם בדגים חזקים שמתפרצים לאזורו”. “והאם דגי החרב מחופשים כמונו?” שאלו הילדים
“מה פתאום!” אמרו ההורים “הם אפילו לא חצי מחופשים כמונו”.
רק ענו ההורים ופתאום ראו הילדים את ארץ ישראל ואמרו: “אבא ואמא! הנה ארץ ישראל!”
התרגשו ההורים, התרגשו הילדים והם הגיעו לארץ ישראל.שם אבא ואמא אמרו: “זכינו במרוץ!”
אמרו הילדים:”זהו הפרס הגדול ביותר!”.

הפתק שנעלם

הפתק שנעלם   “אביה!!!!!” צעקה אפרת ” למה את מגיעה עכשיו עוד רגע והיינו נוסעים! ” “סליחה” אמרה אביה. אפרת הייתה המורה של אביה ,

להמשך קריאה »