ביום בהיר באחד אורן ושירה שיחקו בגינה, הם היו כל כך שקועים במשחקם שלא שמו לב לעננים האפורים, עד שלפתע נשמע רעם ונראה ברק שפגע בהם. בעקבות הפגיעה, הם נחתו בעתיד, שנה קדימה. הם לא הבינו איפה הם, מה קורה סביבם ובאיזה שנה הם. לאט לאט פיענחו את כל התעלומות, תחילה, הם ראו דוכן עיתונים ובו עיתונים עם התאריך הנוכחי, שהראה שהם נמצאים שנה אחרי אותו היום בו שיחקו. אורן ושירה הסתובבו באיזור והבינו כי אומנם האיזור השתנה מעט אך זוהי שכונת מגוריהם.
לבסוף נחה עינהם על חנות פינתית קטנה וחדשה שבחזיתה ניצבה מכונה שעליה השלט ”מכונת זמן”. אורן ושירה התלהבו והתרגשו מכך שסוף סוף הומצאה מכונת זמן. אורן ישר העלה את הרעיון להשתמש במכונה זו על מנת לחזור אחורה, לימים בהם שיחקו בגינה בשנה שעברה. שירה הסכימה עם רעיונו של אורן וניסתה לחשוב כיצד ישיגו מכונה זו בעוד שבכיסם כמה שוקלים בודדים.
שירה חשבה וחשבה ולפתע נזכרה בדוכן הלוטו הנמצא בהמשך הרחוב, קראה ואמרה בהתלהבות “בוא ננסה את מזלנו אורן, כך אולי נצליח לחזור לשנה בה היינו”. אורן מיהר להסכים וישר החל לחשוב במוחו על אילו מספרים ימלאו. אורן ושירה מיהרו לדוכן כדי להספיק למלא את טופס ההגרלה. באו וביקשו את הטופס ומילאו אותו במהירות. הגישו את הטופס לבעל הדוכן וביקשו לדעת מתי תתרחש הגרלה. בעל הדוכן בדק ומצא שההגרלה תתרחש רק למוחרת היום. נפלו פניהם של אורן ושירה, “אין לנו לא אוכל ולא מקום לישון” אמר אורן, שירה השיבה בצער שהערב ייאלצו להישאר רעבים ולישון תחת קורת השמיים.
השכם בבוקר התעוררו אורן ושירה מהשמש שזרחה, בעודם קמים קלטה שירה בזווית עיניה כלב שפרוותו מכוסה נקודות כחולות, שירה לא האמינה למראה עיניה, מעולם לא ראתה כלב שכזה. ישר אצה רצה אליו והחלה לשחק עימו. מאותו הרגע הכלב לא הסכים לעוזבה.
השלישייה החדשה התחילה להתקדם רגלית על מנת להגיע לדוכן הלוטו. אורן הביט סביב וראה מודעה על העץ בצידו השני של הכביש שהייתה בצבעיו של הכלב שהצטרף למסעם. הסתקרן אורן ומיהר לחצות ולקרוא את המודעה.
אורן קרא שוב ושוב את המודעה ולא הבין מדוע כתובת ביתו היא הרשומה וקרא לשירה שתראה.
אורן ושירה התלבטו מה לעשות ולבסוף גמלה בליבם ההחלטה ללכת לכתובת זו ולברר מה אירע ושל מי הכלב הזה.
השלישייה הגיעו לבית שונה לחלוטין מביתם שהיה, בית הדור שמעיד על עושרו של בעליו. בהיסוס רב פנתה שירה ודפקה בדלת. ניגש אדם ופתח להם. התבונן בהם ושאל “מה רצונכם ילדים?”, סרק אותם במבטו ובהגיעו לרגליהם קלטו עיניו את כלבו האבוד. מיד הורה להם להיכנס לבית. בעודם נכנסים אורן פנה אליו ושאל היכן דייריו הקודמים, מה אירע להם.
הושיב אותם בעל הבית והחל לספר להם כיצד התגלגל לבית זה, לאחר שבעליו הקודמים מתו לפי השמועה מצער רב בגלל שילדיהם נעלמו.
אורן ושירה ישבו עצובים והמומים לשמע הבשורה שהוריהם מתו והחליטו שהם חייבים להשיג את מכונת הזמן על מנת לתקן את ההתרחשות האיומה שהייתה.
יצאו מהבית והתקדמו לדוכן הלוטו, התקדרו השמיים ועננים אפורים נראו, נשמע רעם ונראה ברק ולפתע קמו מבולבלים בגינת המשחקים כשבליבם הרגשה שחלמו חלום מוזר.
הסוף
