בס”ד
הסיפור שלי
הסיפור שאותו אספר כאן קרה לי כשהייתי בגיל 10 אני ומשפחתי נאלצנו לעבור דירה בגלל שאבא שלי עזב את עבודתו וקיבל עבודה טובה יותר עם משכורת גבוהה יותר ובתנאים שקשה היה לו לסרב . הגענו לעיר החדשה ואני התחלתי ללמוד בבית ספר חדש שכמובן לא הכרתי שם אף אחד ופחדתי ללכת ולהתחיל ללמוד בבית ספר חדש . אבא ואמא עודדו אותי ואמרו לי שבחיים כל ההתחלות קשות ועם הזמן אני אתרגל ויהיו לי חברים חדשים . ביום הראשון שנכנסתי לבית הספר שאלתי איפה הכיתה שלי וראיתי את הילדים החדשים מבחינתי שנכנסו לכיתה . המורה שאלה לשמי והציגה אותי בפני כל הילדים בכיתה והסבירה להם שאנחנו משפחה חדשה שהגיעה לעיר והיא מבקשת שכל הילדים בכיתה יקבלו אותי בסבר פנים יפות . הייתי מובך במעמד הזה אבל התיישבתי ליד ילד בשם יאיר שהיה נחמד אלי . שאר ילדי הכיתה לא התייחסו אלי ולא שיתפו אותי בהפסקה כשכולם שיחקו בחוץ הרגשתי בדידות נוראה . ישבתי באחת הפינות וחיכיתי שההפסקה תיגמר ואכנס בחזרה לכיתה ללמוד. לפני גמר ההפסקה הגיע אחד הילדים וחטף ממני עוגיה שאמא שמה לי בתיק ושמעתי איך חלק מהילדים צוחקים על המעשה שלו , לא הגבתי סיימתי את הכריך וחזרתי לכיתה. בצלצול האחרון לסיום יום הלימודים ארזתי את הספרים לתיק והלכתי לבד הביתה עצוב וכואב. הגעתי הביתה אמא ראתה אותי ושאלה איך עבר היום בבית הספר עניתי לה משעמם וכמובן שלא הכרתי חברים חדשים. אמא אמרה לי אתה זוכר מה אמרנו לך אבא ואני שכל ההתחלות קשות אז בבקשה תתאזר בסבלנות והזמן יעשה את שלו . יום יום הלכתי לבית הספר אך המצב מבחינתי לא השתנה הילדים בכיתה לא שיחקו איתי ואפילו לא דיברו איתי חוץ מיאיר שישבתי לידו במשך היום והיה ילד חמוד ואדיב כלפי והתעניין במצבי ואמר לי גם שעם הזמן המצב ישתנה . אבל המצב לא השתנה עד ליום אחד בבוקר כשהגעתי לבית הספר ראיתי התקהלות של הילדים ליד הכיתה שלי וכולם היו מבוהלים ופוחדים התקרבתי לראות מה הבעיה שגרמה לכולם להתנהג בצורה הזו וראיתי שאחד מחברי לכיתה ילד בשם יהודה שכב על הרצפה ולא זז הבנתי שיהודה התעלף כנראה והילדים לא ידעו מה לעשות איתו . אני הייתי במחנות קיץ בקייטנות ולמזלי הייתי בקורס עזרה ראשונה כי אני אוהב את כל מה שקשור ברפואה ויש לי קצת ידע בעזרה ראשונה וכשראיתי את יהודה על הרצפה הבנתי מה המצב וביקשתי מכולם לזוז הצידה כי אני יודע מה לעשות והסברתי להם שלמדתי קורס עזרה ראשונה . מייד כולם זזו ונתנו לי לעבור הגעתי ליהודה בדקתי מה שצריך והתחלתי לעשות לו מה שלמדתי כאשר מישהו נמצא במצב כזה ואפילו עשיתי לו הנשמה מפה לפה . לאחר מספר שניות יהודה פתח את העיניים שלו הסתכל על כולם ולא הבין מה קרה כשכולם ראו שיהודה פתח את העיניים הילדים מחאו כפיים וכל אחד אמר לי כל הכבוד ואפילו טפחו לי על הכתפיים . המורה הגיעה לכיתה וכמובן שגם היא לא הבינה מה קרה ליהודה אבל התלמידים ספרו לה שפתאום הוא נפל על הרצפה ולא התעורר עד שאני הגעתי ועשיתי לו מה שעשיתי והוא התעורר. המורה גם הודתה לי ואמרה לי כל הכבוד ושאלה אותי איך ידעתי מה לעשות ? סיפרתי לה שבמחנות הקייץ שהייתי בהם לימדו אותנו קורס עזרה ראשונה וכך ידעתי מה לעשות . מאותו הבוקר ילדי הכיתה התקרבו אלי והזמינו אותי לשחק איתם וכמובן שהיחס אלי השתנה והיה מאוד חיובי . חוץ מיאיר שהיה חבר טוב שלי הוספתי עוד חבר קרוב ששמו היה כמובן – יהודה שלא הפסיק להודות לי על מה שעשיתי . הגעתי הביתה וסיפרתי בהתרגשות על המקרה שקרה לנו בבית הספר לאמא שלי , היא חבקה אותי ואפילו בכתה קצת וגם היא אמרה לי כל הכבוד איך שהתנהגת שם ושמחה שבמחנות הקייץ שהייתי לקחתי את הקורס הזה שגרם לי היום להציל חיים . כשאבא בא בערב מהעבודה אמא מייד רצה אליו וספרה לו מה קרה בבוקר בבית הספר אבא שמח מאוד ובא אלי בחבוק גדול ואמר לי שהוא מאוד גאה בי על מה שעשיתי היום . כשהלכתי לישון בלילה נכנסתי באותו הערב למיטה שלי שמח וגאה מאוד במיוחד שנזכרתי איך אבא ואמא שמחו ואמרו לי כמה הם גאים בי . למחרת התקשרה המנהלת של בית הספר לאמא שלי וגם היא אמרה לה כמה הם שמחים שקבלו תלמיד כל כך מוכשר כמוני לבית הספר שעשה מה שעשה, ובקשה להגיע אלינו הביתה עם ההורים של יהודה שרוצים להגיע ולהודות לי באופן אישי . כמובן שאמא שלי מאוד התרגשה והזמינה אותם אלינו הביתה אחר הצהריים. ההורים של יהודה יחד עם המנהלת ויחד עם יהודה הגיעו אלינו הביתה , יהודה ראה אותי וחיבק אותי ושוב הודה לי וגם ההורים של יהודה חבקו אותי והודו לי על המעשה האמיץ שעשיתי והביאו לי גם מתנה גדולה . כולנו שמחנו על המפגש שהיה ומאותו היום והלאה הלכתי כל בוקר לבית הספר בכייף גדול ובשמחה רבה לראות את כל חברי החדשים ולהנות מהלימודים ומהחברים בבית הספר .
