פעם אחת בכיתה ה’ פרצה מריבה בין כמה ילידם, יוסף, מיכאל, ודוד.
יום אחד התחילו לריב מכות ביניהם, העליבו אחד את השני וכולם נפגעו מאוד.
אך מיכאל המשיך להציק יותר.
הם לא רצו לספר למורה, ותמיד חזרו הביתה ובכו.
הם לא רצו גם לספר להורים שלהם כי הם לא רצו שהם יכעסו עליהם ויענישו אותם והם יפסידו מכך. אבל החבר המשיך להציק להם ובסוף הם החליטו להתגבר על הבושה ולספר להורים שלהם.
הורים שלהם ששמעו את זה נהיו מאוד עצובים ואמרו שיתקשרו להורים של מיכאל .
ההורים של מיכאל לא ענו.
למחרת התקשרה שוב אמא של יוסף אמרה לאמא של מיכאל כל מה שקרה עם הילד שלה בבית הספר, שמיכאל תמיד מציק לילד שלה.
כשהם שימו את השיחה, אמא של מיכאל דיברה עם הבן שלה.
מיכאל כל כך הצטער והתחרט שציער את החברים והחליט להשתנות ולבקש סליחה מהם.
למחרת כשהלך לבית הספר ביקש סליחה מהם אבל הם לא סלחו לו.
מיכאל היה עצוב מאוד כי הוא ידע שהוא פגע בהם והוא החליט לנסות לכתוב להם מכתב סליחה ולשים להם בתיבת הדואר ולתת להם מתנה..
מיכאל כתב להם מכתב סליחה. ובבוקר כשהם ראו את זה הם כל כלך שמחו. יום אחרי אף הלכו למיכאל וסלחו לו כי הם ראו כמה שהוא מתחרט ואפילו הלך עד לבית שלהם, וגם קנה להם מתנה גדולה מאוד.
הם שמחו מאוד וסלחו למיכאל בשמחה רבה.
ואפילו שיחקו איתו במשחק שקנה להם ונהנו מאוד לשחק ביחד.
