המריבה הגדולה

פעם הייתה ילדה ושמה טל. טל גרה בנוקדים. היא אהבה להיות עם האחיות שלה. היה לה שיער חום ועיניים חומות, היה לה פוני והיא בת תשע. לטל היו הרבה תחביבים. היא מאד אהבה לשחק עם החברה שלה ניצן, היא מאד אהבה לרקוד ולעשות תרגילי ספורט, ללמוד תורה, הלכות בשיעור הלכה, וכישורי חיים.

יום אחד טל הלכה לבית הספר. היא הייתה במצב רוח שמח במיוחד כי באותו היום חגגו יום הולדת לחברתה ניצן. במסיבה הכיתתית שיחקו חבילה עוברת, העוגה הייתה בטעם שוקולד בצורת לב והיה כתוב על העוגה ניצן עם הרבה סוכריות. ניצן חילקה לכל בנות הכיתה מתנה קטנה. בסוף המסיבה היה צלצול וטל יצאה להפסקה בשמחה גדולה.

היא עברה ליד מגרש הספורט. פתאום ילד אחד בשם איתן מכיתה ד’2 זרק עליה כדור. הכדור פגע בה ברגל. זו לא הייתה הפעם הראשונה שאיתן מציק לטל. טל הסתובבה וראתה את המבט של איתן. מהמבט שלו היא הבינה שאיתן פגע בה בכוונה. טל הרגישה כעס וכאב בלב וברגל. היא חיפשה את המורה התורנית ומצאה אותה על הספסל בחצר. טל אמרה למורה התורנית שאיתן מכיתה ד’2 זרק עליה כדור.

המורה התורנית הלכה ביחד עם טל לדבר עם איתן. איתן אמר שזה היה בטעות וביקש סליחה. טל שתקה אבל בלב שלה היא כעסה מאוד ונשכה את הלשון ולא צעקה עליו כי היא הרגישה שהוא משקר.

בסוף היום כשעמדו כל התלמידים בתחנת ההסעות, איתן עמד בתור שבו עמדה טל. בזמן שהיא לא הסתכלה, איתן דחף אותה וכסובבה את המבט שלה אליו הוא עשה פרצוף מרושע ואמר מגיע לך שאמרת למורה התורנית. טל התעלמה ממנו וחשבה בלב שלה כמה שהוא ילד מעצבן. היא עלתה לאוטובוס והתיישבה ליד ניצן. ניצן חלקה איתה עוד חתיכה מעוגת היום הולדת והן אכלו ופטפטו כל הנסיעה.

איתן התיישב בכיסא שמאחוריהן והקשיב למה שהן דברו. איתן קצף מכעס כששמע שהן דיברו עליו ועל מה שקרה בחצר עם הכדור. הוא שתק ולא אמר מילה. הוא אמר לעצמו בלב שהוא יחפש דרך להציק לה שוב.

בתחנה כשטל רצתה לרדת מההסעה, איתן חסם אותה בגופו ולא נתן לטל לרדת.  גם בתחנה הבאה הוא חסם אותה. טל ניסתה לדחוף אותו אבל הוא היה חזק ממנה. היא ניסתה לצעוק לנהג אבל הנהג לא שמע. טל הייתה צריכה לחשוב על פתרון איך לרדת מההסעה ולהגיע הביתה.

הפתרון הגיע כשאיתן ירד לפני התחנה האחרונה וטל סוף סוף יכלה לרדת מהאוטובוס בתחנה האחרונה. היא הלכה הביתה כל הדרך מהתחנה האחרונה. היא נכנסה לבית ואמרה לאמא שלה מה שקרה באוטובוס. היא בכתה והרגישה מאוד עצובה. אמא חיבקה אותה והתקשרה לאמא של איתן. היא ביקשה לבוא לבית שלהם ולדבר עם איתן.

כשטל ואמא הגיעו, איתן ידע בדיוק במה מדובר. טל כעסה על איתן אבל גם מאוד התביישה לדבר פנים מול פנים איתו על מה שקרה. היא רצתה לתת לו מכות אבל התאפקה כי ידעה שהאימהות יטפלו במצב. אמא של טל סיפרה לאמא של איתן מה שקרה ואיתן הודה שהוא עשה את זה. אמא של איתן אמרה שהיא מאוד מתפלאת לשמוע על ההתנהגות שלו. היא אמרה שאיתן הוא ילד טוב שעושה דברים טובים לאחרים ושאסור לו לעשות לא טוב למישהו אחר.

איתן התבייש מאוד וביקש סליחה מטל ואמר שלא יציק או יפגע בה שוב. באותו היום הוא בא לבית של טל והביא לה פתק סליחה וממתק קטן.

טל הרגישה שקשה לה לסלוח לו לגמרי אבל היא ידעה שהוא הבין שהוא התנהג לא בסדר ושמעכשיו יהיה אתו שלום.

הפתק שנעלם

הפתק שנעלם   “אביה!!!!!” צעקה אפרת ” למה את מגיעה עכשיו עוד רגע והיינו נוסעים! ” “סליחה” אמרה אביה. אפרת הייתה המורה של אביה ,

להמשך קריאה »