הכל לטובה

 

הכל לטובה!

איזה מעצבן, הרגשתי היתה קשה

 תמיד כמה ימים לפני אירוע קורה לי משהו.

לפני שבועיים היה לבני דודים שלנו ברית, שיחקתי בחוץ עם הבנות דודות שלי ואז לפתע, ללא התראה החלקתי וכל הבגדים החגיגיים התלכלכו.

וזה עוד משהו פעוט לעומת מה שקרה לי עכשיו, יש לי עוד שלושה ימים חתונה לבת דודתי, והיום שהייתי בגינה נפלתי מהנדנדה ושברתי את היד.

חוץ מהכאבים שאני חווה, אני חוששת מהצילום  של היד.

אני ממתינה כעת לצילום, וההרגשה שלי ממש גרועה.

 וכל פעם שקורה לי משהו דומה ואני נופלת, אני מתפללת שלא אצטרך צילום.

ועכשיו אני ממתינה פה לתורי והתור היום ארוך המיוחד, כנראה הרבה ילדים נפלו היום…

מלפתע מרחוק אני רואה דמות מוכרת, שושי חברתי לספסל הלימודים.

שושי התיישב לידי התעניינה בי, והביאה לי הפתעה מכל הכיתה, פתחתי, שמחתי לגלות שם שוקולד, כיבדתי את שושי, ושושי היתה צריכה ללכת.

לא הצלחתי לראות את הטוב במקרה שקרה י.

 

עברו הימים מתקרב הבת מצווה של אחותי עוד יומיים זה קורה ( הבת מצווה) ולא קרה לי כלום ואני מקווה שלא יקרה.

אבל פתאום בלי שום הודעה מוקדמת פתאום יצא לי הפצ׳י, ונהייתי מצוננת אמרתי לעצמי בסך הכל צינון אבל זה לא היה בסך הכל

שהגיעה הבת מצווה כל תמונה מחדש היה לי הפצ׳י חדש לא הצלחתי לעשות תמונות, כמה חסרת מזל אני, אבל זה לא עבר בשתיקה כי גם בריקודים לא הצלחתי לרקוד כי היה לי הפצ׳י כל שניה ולא יכלתי לרקוד.

אני לא יודעת למה ואיך זה קורה

אבל יצאתי מזה חזקה ולמדתי מזה שאסור להתייאש.

וחיזקתי את עצמי שבעזרת השם באירוע הבא לא יקרה לי כלום.

ואם קורה זה לטובה, גם אם אני לא רואה את הטוב.

לא התייאשתי.

והנה בסוף אני ילדה רגילה בלי הרבה תקלות,אזתי לסקר אבל צריך לזכור תמיד שהכל לטובה!

הפתק שנעלם

הפתק שנעלם   “אביה!!!!!” צעקה אפרת ” למה את מגיעה עכשיו עוד רגע והיינו נוסעים! ” “סליחה” אמרה אביה. אפרת הייתה המורה של אביה ,

להמשך קריאה »