בבוקר אחד אני התארגנתי לביה”ס, כשבאתי לצאת מהבית אמא שלי אמרה לי:”ביי דני, תהנה בביה”ס”
והלכתי. בדרך לבה’ס שמעתי נביחות, וכשהתקדמתי לתעלת מים הנביחות התגברו!!
לפתע פתאום ראיתי כלבה שטה בתעלה!!
היא הייתה כל כך מבוהלת ורטובה, הכנסתי את היידים שלי לכיסים והיה שם שק בערך בגודל של הכלבה,בלי לחשוב קפצתי לתעלה והכנסתי את הכלבה לשק, וכולי הייתי רטוב, וכשיצאתי מהתעלה רצתי לביה”ס וכשהגעתי לביה”ס היה צלצול של שיעור ראשון .למזלי היה יום שרבי והבגדים שלי התייבשו, וכשנכנסתי לכיתה ניסיתי להסתיר את השק אבל לפתע רונן שאל
רונן: “דני מה יש לך בשק???”
דני:” אני אספר לך מחר”
כעבור שעתיים כשהיה הפסקה הלכתי לרותי וסיפרתי לה על מה שקרה לי בבוקר וגם שאלתי אותה אם היא יכולה לספר את זה להדס שלמה ויובל ובנוסף לשאול אותם אם הם יכולים להיפגש היום בבית שלי בשעה 15:00 ורותי אמרה כן.
בשעה 15:00 כולנו התכנסנו בביתי ואז הוצאתי את הכלבה מהשק וחשבנו מה לעשות איתה.
ולפתע שלמה הציע רעיון ואמר
שלמה:”אולי נתלה מודעות אימוץ”
וכולנו הסכמנו אבל יובל הוסיף
יובל:” אנחנו גם צריכים לקלח אותה”
הדס:”בקיצור נתלה מודעות אימוץ ובנוסף נקלח אותה”
דני:”מחר ניפגש אצלי עוד הפעם בשעה 15:00″
כעבור יום בשעה 15:00 הילדים הכינו את המודעה והיה כתוב בה
” לכל מי שרוצה לאמץ כלבה חומה קטנה אוהבת לשחק לפרטים נוספים:05233431-רותי”
ואז דני אמר רק נשאר לחכות שמישהו התקשר לרותי ולקלח את הכלבה. הילדים הלכו למקלחת לקלח את הכלבה ועדיין אף אחד לא צלצל. כעבור יומיים עדיין אף אחד לא צלצל לפיכך שלמה אמר
” אני חושב שנוריד את המודעות באזור הקרוב ונפיץ את המודעות באזורים אחרים”
חיכינו כמה ימים ובינתיים חבריי ואני טיפלנו יפה בכלבה, שמרנו עליה וכשהיה צורך נסענו עם אמא שלי לוטרינר. בינתיים אנחנו שיחקנו עם הכלבה ונוסף על כך עשינו תורות מי יקח את הכלבה ליום אצלו, לפעמים היא מקשקשת בזנב וזה סימן שהיא אוהבת אותנו, וגם בחצר
היא הייתה שומרת עלינו מפני זרים, כל כך אהבנו אותה והתרגלנו אליה ואפילו נתנו לה שם (לוסי).היה לנו קשה להיפרד ממנה. ובסוף החלטנו לא למסור אותה לאימוץ בינתיים. הכלבה גדלה וכששחררנו אותה מחוץ לבית היא ידעה איך לחזור לבית בע”פ. במשך הזמן היא הכירה כלבים חדשים. וכלב אחד שהיה חבר שלה, והם היו נובחים אחד לשני. במשך הזמן נולדו לכלבה ארבעה גורים!!! הם היו מאוד חמודים והכלבה הייתה מטפלת בהם. וביום אחד פורסמו בעיתון כתבה על כלבה שנעבדה והיה שם תמונה של הכלבה, חברים שלי צלצלו אליי ואמרו לי ראית את הכתבה בעיתון??? ויובל אמר
” נראה לי שהכלבה הזאת היא לוסי ובנוסף הם הציעו פרס כספי למי שימצא את הכלבה!!”
ישבנו וחשבנו מה לעשות עם הכלבה ואז הדס אמרה
” צריך להחזיר את לוסי לבעליה הקודמים”
התקשרנו אליו וקבענו איתו תאריך פגישה. הפגישה הייתה בשעות הערב וכשנכנס לבית ראה את הכלבה ואז הכלבה קפצה עליו ונבחה. הוא ראה את הגורים ושמח, לבסוף הוא נתן לנו את הפרס הכספי וביקשנו ממנו בקשה שמידי פעם הוא יבקר אותם עם הכלבה, שלו והוא הסכים ושמח מאוד, ובנוסף הוא לא הפסיק להודות לנו על הטיפול המסור לכלבה. הוא אפילו קבע איתנו פגישה בגינה שליד הפארק לבוא ליהנות עם הכלבה והגורים שלה. וכל פעם שנפגשנו עם הגורים ראינו שהם גדלים. וביום שמשי אחד האיש אמר לנו שהוא לא יכול יותר לטפל בגורים והוא השאיר לנו גור אחד במתנה. לבסוף כולם היו מאושרים.
