הכותל המערבי

הכותל המערבי

יום אחד בחופש הגדול בבית משפחת לוי, חני, דוד, שושנה, בלה ויענקי שחקו בקוביות ובלגו כמה וכמה שעות פתאום אמא נכנסה לחדר ואמרה ילדים הגיע הזמן לארוחת הצהריים.

הילדים אמרו לאמא רק עוד עשר דקות אמא הסכימה ויצאה להכין את האורז והשניצל לארוחה, כעבור עשר דקות נכנסה אמא שוב לחדר ואמרה עברו עשר דקות,

הילדים שמעו בקול אמא ומיד אספו את המשחקים והחזירו למקום.

חני שאלה את אמא מה האוכל אמא השיבה אורז, שניצל וירקות יש! קראו כל הילדים בשמחה, שושנה אמרה בהתרגשות זה האוכל שאני הכי אוהבת.

 אני יודעת שאתם מאוד אוהבים את האוכל הזה ולכן הכנתי לכם אותו היום.

הילדים אכלו בשמחה ובקשו עוד ואמא הביאה להם בשמחה תוספת לכל אחד, כשגמרו לאכול אמרו לאמא תודה , ברכו ברכה אחרונה , פינו את השולחן והלכו לקרוא ספרים.

כל אחד לקח ספר ואחר כך החליפו ביניהם, דוד נגש לאמא ואמר אמא הבטחת לנו שנלך יחד לגן המשחקים נכון אמרה אמא אבל בונים שם כעת מתקנים חדשים ואי אפשר להיכנס לשם בימים הקרובים, מה אתם אומרים על רעיון מקורי ללכת לכותל המערבי? איזה יופי אמא מתי נלך אנו כבר מוכנים, בעזרת השם בשעה שתים אמרה אמא.

חני האחות הגדולה הכינה לכל הילדים שקית הפתעות, והכניסה את השקיות של כל הילדים לתוך שקית אחת גדולה, בלה הביאה כוסות ושושנה הכינה בקבוק מים ושמה בשקית, ובנתיים כל הילדים התלבשו ועמדו ליד הדלת נרגשים ושמחים.

חני שאלה את אמא האם בקבוק מים אחד מספיק? לא אמרה אמא צריך עוד שני בקבוקי מים , תמלאי אבל מהר כי כל הילדים כבר עלו למכונית.

חני רצה למלא את שני הבקבוקים ובנתיים אמא שמה פאה ויצאה, חני סיימה למלאות את הבקבוקים ורצה למכונית לאחר שהיא נכנסה למכונית נזכרה שהיא שכחה לסגור את דלת הבית.

יצאה חני מהמכונית רצה בזריזות ובזהירות הביתה סגרה את הדלת וחזרה למכונית, הנסיעה עד לירושלים היא מאוד ארוכה ובדרך שושנה בלה ויענקי נרדמו וישנו שנת ישרים בנתיים חני ודוד שיחקו במשחקי ידיים חני פתאום קוראת בקול דוד תראה הינה הכותל המערבי אמא אמרה לחני ולדוד להעיר את כל הילדים חני העירה את שושנה ובלה ודוד העיר את ינקי.

כל המשפחה ירדה מן המכונית להתפלל בכותל המערבי כשגמרנו הלכנו לסבוב בירושלים הסתובבנו בכל מיני בתי כנסת ישנים. כשגמרנו את כל הסיבוב הארוך בירושלים חזרנו  הביתה. השעה כבר הייתה שמונה בלילה . הכריזו כל הילדים יחד: אמא תודה רבה. על ההפתעה הגדולה שעשית לנו היה שווה שגן המשחקים היה סגור והלכו לישון בשמחה.

הפתק שנעלם

הפתק שנעלם   “אביה!!!!!” צעקה אפרת ” למה את מגיעה עכשיו עוד רגע והיינו נוסעים! ” “סליחה” אמרה אביה. אפרת הייתה המורה של אביה ,

להמשך קריאה »