היער האפל

היער האפלאיילה בר-אשר

הקדמה

פעם לפני הרבה שנים חיו בכפר קטן שתי אחיות. לאחיות קראו איילה ומעיין. הן היו סקרניות מאוד! הן היו עניות מאוד. היה להן אבא. האמא שלהן נפטרה בכלל מכשפה מרושעת… האחיות היו גם אמיצות ולכן הן הלכו למקום לא צפוי. ועל כך בפרק הבא…

פרק ראשון: יער מלא הפתעות (רעות כמובן)

יום אחד אבא של איילה ומעיין אמר להן שהוא טס לחו”ל. הוא אמר להם להיזהר על הבית (שהיה בעצם כמה בדים ישנים) והוא גם אמר להן לא ללכת ליער האפל! ומיד הוא הלך.

איילה ומעיין, שהיו מאוד סקרניות, חשבו שיהיה נחמד לבקר ב”יער האפל”! הם לקחו קצת אוכל שיהיה להן כמו קצת מים קצת לחם וקצת ירקות שגידלו. והן לקחו גם סדין (שהיה חלק מהבית שלהן) והן יצאו ליער האפל. כשהן הגיעו ליער האפל הן הופתעו לגלות שחשוך כל כך. היער האפל היה מחריד נורא! עטלפים ריחפו, והיו שאגות מפחידות של מפלצות. איילה ומעיין נורא חששו מכל המפלצות. הן החליטו ללכת למקום שיוכלו לישון בו. הן חפשו שעה שלמה עד מצאו בקתה. הן נכנסו לבקתה וראו שיש בה שתי מיטות ושני כיסאות וגם תפוז ותפוח. ועל כך בפרק הבא…

*

פרק שני: התפוז והתפוח

אזל להן האוכל והן היו רעבות ולכן הן לקחו את התפוז והתפוח. איילה לקחה את התפוז ומעיין לקחה את התפוח. איילה נגסה מן התפוז והתעלפה. מעיין נזהרה לא לאכול מן התפוח. מעיין לא ידאה איך לרפא את איילה אז היא הלכה לכיוון הדלת. כשפתחה את הדלת פתאום משום מקום הופיעה מפה. מעיין ממש נבהלה אבל היא חשבה לפחות יש לי מפה. בחוץ היה קר מאד. מעיין קצת פחדה אבל המחשבה שתציל את איילה ניחמה אותה…

המפה הובילה אותה לבית עם המון שיקוים! היא הופתעה כל כך לראות המון שיקוים. היא הסתכלה במפה כדי לראות מה השיקוי שירפא את איילה. בסופו של דבר היא מצאה את השיקוי שחיפשה ויצאה מן הבית. היא הלכה הכי מהר שיכלה. היא כל כך שמחה שהיא מצאת את השיקוי. היה לה ממש מפחיד ללכת בקור בחושך לבד. כשסוף סוף הגיעה לבקתה היא נכנסה ופתחה לאיילה את הפה כדי שתוכל להשקות אותה בשיקוי. פתאום נפתחה הדלת ונכנסה מכשפה זקנה. איילה התעוררה בסערה ומעיין אמרה לה לנסות ל ברוח. המכשפה אמרה תיראו איזה ילדות הן נראות טעימות מאוד…

איילה ומעיין נלחצו נורה. המכשפה התקדמה. איילה ומעיין צעדו אחורה. ופתאום הן היו בחוץ. היה פתח סודי. הן ניצלו!

*

פרק שלישי: החזרה

אחרי שקרה להן את כל הדברים המופלאים האלה הן ממש רצו לחזור הביתה. הן הלכו. אחרי שעה של הליכה הן נהיו עייפות. הן החליטו לשבת על סלע. במקרה היה שם סלע גדול ואפור. הן החליטו לשבת עליו. כשהן ישבו על הסלע פתאום משום מקום היער נהיה יפה, ציבעוני, פרחים פרחו. ובמקום עטלפים ציצו ציפורים ובמקום שאגות, התנגנו מנגינות הצרצרים היפות. מעיין ואיילה חזרו הביתה.

 

 

 

הפתק שנעלם

הפתק שנעלם   “אביה!!!!!” צעקה אפרת ” למה את מגיעה עכשיו עוד רגע והיינו נוסעים! ” “סליחה” אמרה אביה. אפרת הייתה המורה של אביה ,

להמשך קריאה »