היו היה פעם, בפרברקטן של ניו יורק הגדולה, משפחה ענייה ובה חי לו אדם, ילד קטן בן עשר, שכל חלומו היה לשחק כדורסל.
אדם היה ילד גבוה מאוד עם שיער שחור, גוף שחום ועיניים ירוקות.
אדם היה מרבה לשחק עם כדורו בחצר הבית או במגרשים השכונתיים וניסה להתקדם עם המעט שהיה לו. אדם היה ילד מוכשר מאוד ותמיד חלם לעלות על מגרש אמיתי, ללבוש מדים ולשחק בנבחרת הכדורסל לילדים הרשמית של העיר, אבל התשלום היה רב והוריו לא יכלו להרשות זאת לעצמם.
מידי יום, אדם היה מתאמן וחולם שביום מן הימים הוא יצליח להיות שחקן, אבל ידע שלעולם החלום לא יתגשם אלה אם יקרה נס. אדם היה מלא אמונה לנס הזה ולא הפסיק לשחק. הוא אהב לדמיין שהוא נמצא במשחק אמיתי, הוא הרבה לשחק עם חברו הטוב ביותר ליאם. אדם אהב את ליאם מכיוון שהוא תמיד תמך בו וגרם לו להאמין שהנס אכן יכול לקרות. הוא נהג לומר משפטים שחיזקו אותו כמו ” אל תפסיק לשחק” , ” אתה הכי טוב” , ” אתה עוד תגיע רחוק” .
בערב היה מגיע אדם הביתה ומספר להוריו על היום שעבר עליו, על בית הספר, על החברים ובמיוחד על הכדורסל. אדם אהב לספר להוריו על משחקי הכדורסל שלו בכדי שיתרשמו מכישרונו וירשמו אותו לקבוצה למרות המחיר הכבד. הוריו של אדם אהבו מאוד את בנם ורצו יותר מכל שיהיה להם את הסכום לרשום אותו לקבוצת הכדורסל, אבל זה לא היה באפשרותם. המצב הכלכלי החליט בשבילם.
בוקר אחד קם אדם והתחיל את דרכו לבית הספר. היום התחיל כרגיל ובלי שום דבר מעניין למדי, עד שהגיעה השעה השלישית. המורה ניכנסה לכיתה ואמרה:
” שלום תלמידים, היום הגיע לבית הספר מישהו שתשמחו להכיר. אני מבקשת מכולם לרדת למגרש הכדורסל של בית הספר.”
כל התלמידים התרגשו למשמע דברי המורה וירדו במהרה למגרש,שם ראו איש גבוה, עם שיער קצר וגוף שרירי. הילדים ישבו והקשיבו .האיש פצח בדבריו:
” שלום, שמי ניק ואני מאמן בנבחרת הילדים של העיר. אני פה בכדי לאתר כשרונות ” אדם הקשיב דרוך לדברי המאמן וחשב שזהו! הזדמנות חייו הגיעה!
”מה זאת אומרת אתם שואלים?” המשיך ניק ”אני אצפה בכם משחקים והילד שלדעתי יהיה בעל הכישרון הרב ביותר, יזכה להשתתף בנבחרת ללא תשלום! ואל תדאגו חברים, מי שלא יצליח יוכל לנסות שוב בשנה הבאה”
אדם קרן מאושר וידע שזו ההזדמנות שלו, החלום שלו אכן התגשם, אבל לא לפני שיוכיח לניק שהוא ראוי. אדם ידע שהוא צריך לתת את כל כולו כדי להתקבל אבל זה לא יהיה כלכך פשוט כי בכיתתו לומד ילד ושמו מייקל. מייקל היה ילד עשיר,תחרותי, ושתלטן. אדם שנא אותו. בביתו, היה מגרש אמיתי וסלים, וכל מה שרק רצה. הוא היה שחקן טוב לא פחות מאדם ואדם ידע שלנצח אותו יהיה קשה אבל הוא לא יוותר.
”אוקיי חברים” אמר ניק ” אני אחלק אתכם לקבוצות ונשחק. לאחר מכן אבחן אתכם בקליעות ובסוף בחדירה לסל” אדם התפלל בליבו שלא יהיה עם מייקל בקבוצה כי מייקל יעשה הכל כדי להרוס לו. המזל שיחק לאדם והם היו בקבוצות נפרדות.
המשחק התחיל והאנרגיות היו גבוהות. הכדור בידיים של אדם, זה הזמן שלו להוכיח. אדם מכדרר ומחליט לשחק בשיתוף עם חבריו לקבוצה. הוא מוסר את הכדור,מוסרים לו בחזרה ,אדם רץ לסל ובום זה בפנים! סל ראשון של אדם, המשחק ממשיך ובצד של מייקל, שומעים אותו צועק על השחקנים האחרים ” מה אתה עושה! למה אתה לא שומר עליו, טמבל! ” או ” מה יהיה, אתם יודעים שהמטרה בכדורסל זה לקלוע?! “. ניק לא כלכך מרוצה מעבודת הצוות של מייקל אבל טכניקת המשחק שלו טובה ביותר. מהצד של אדם רואים עבודת צוות וטכניקת משחק מיוחדת. ניק שם לב שאדם לא משחק כמו כולם, הוא משחק עם כל מיני תנועות ייחודיות שהמציא, וזה מוצא חן בעיניו מאוד . המשחק נגמר ולצערו הרב של אדם, הקבוצה של מייקל מנצחת.
הגיע שלב הקליעות. אדם מגיע עצוב אך דרוך עוד יותר לנצח. כל אחד אוחז בכדור, נשמעת שריקה והילדים מתחילים לזרוק. זריקה ראשונה של אדם נכנסת וגם הבאות אחריה. אדם מאוד מיומן בקליעות וזה ניכר בעיני ניק. מהצד של מייקל יש הרבה קליעות אך גם החטאות וניק מהסס לגביו. לאחר עשר דקות שהוקדשו לזריקות, ניק שורק והילדים מפסיקים. אדם מרגיש שהוא ניצח והרגשתו אכן נכונה, ניק מכריז עליו בתור הזוכה בסבב הקליעות!
מייקל מביט ברשעות באדם ואומר לו ” זה לא נגמר! אני עוד אנצח אותך! ” “לא נראה לי” עונה לו אדם בטון מלגלג. שני הבנים יודעים שמי שינצח עכשיו יקבל את הזדמנות חייו. הם מסוגלים לעשות הכל בישביל זה!
“חברים בואו שבו מולי ” אומר ניק והילדים מגיעים בזריזות . ” חברים, זהו הסיבוב האחרון והמכריע , בקרוב נכיר את השחקן החדש של הנבחרת שלנו! אך קחו בחשבון, לא רק מספר הקליעות קובע! לכן אני מבקש תתנהגו יפה תהיו ספורטיבים ותשחקו בכבוד. קדימה מתחילים כולם לעמוד בתור ולהתחיל צעד וחצי. הילד שיקלע הכי הרבה הסיכוי שלו לנצח יהיה גבוה יותר. תהנו! “
מייקל מתחיל ואדם מיד אחריו. שניהם קולעים בפעמים הראשונות אבל לאט לאט, הלחץ גובר ומצבם מידרדר והם מחטיאים זריקה אחרי זריקה. ניק לא מבין מה קרה אבל לאחר שניות אחדות הם מתאפסים על עצמם. ” חמש! ארבע! שלוש! שתיים! אחד! נגמר הזמן אני מבקש מכולם להניח כדורים” אומר ניק.
הילדים מתאספים סביב ניק מתוחים ומתרגשים. כל אחד מתפלל בליבו שהוא הילד שזכה במילגה. ” טוב ” אומר ניק ” כולכם שיחקתם נהדר , אבל רק אחד זכה. אני מודה , זה היה מאוד קשה לבחור אבל הינה הגעתי לתוצאה. הזוכה הגדול הוא ” המתח גובר בקרב הילדים ” אדם! אני גאה להכריז שזכית במלגה! “
הילדים האחרים מאוכזבים למקצת אך מוחאים כפיים לזוכה הגדול. אדם, שקורן מאושר ולא מאמין למשמע אוזניו עומד מחוייך, שמח כמו שלא היה בחיים שלו מתחיל לקפוץ מרוב אושר. כל השנים הללו שהתאמן לא היו לחינם . מייקל כועס וזעוף, עומד בפינה וממלמל קללות לעבר אדם. הוא לא האמין שאדם , הילד העני והמנודה, שכולם נהגו לזלזל בו, ניצח אותו וגנב לו את המקום בנבחרת.
באותו היום אדם חזר הביתה בדילוגים מאושרים. כאשר הגיע לביתו, אמר בקול רם להוריו ” אמא אבא! לא תאמינו מה קרה! ” אביו ענה לו בסקרנות:
” מה קרה באמת?על מה כל המאומה? בוא בני שב וספר לי מה קרה היום. “
אדם ישב על הכיסא וסיפר להוריו את אירועי היום:
” זה התחיל בכך שהגיע לבית הספר מאמן נבחרת הכדורסל של העיר ואמר שהוא הולך לבחון אותנו ולבדוק מי מתאים לנבחרת . בנוסף , הוא אמר שהילד שלדעתו יהיה בעל הכישרון הרב ביותר יזכה במילגה חינם לנבחרת! “
” וואו אדם זה מדהים! איזה נס! ” אמרה אמא של אדם
” נס גדול! בקיצור, הוא בחן אותנו במשחק בקליעות ובחדירה לסל. בהתחלה מייקל ניצח אבל אז אני ניצחתי ולא תאמינו! זכיתי במילגה! “
הוריו של אדם ישבו פעורי פה , מלאי גאווה לבנם שזכה במילגה. הם תמיד ידעו שיש בו כישרון מדהים ושביום מן הימים הוא יגיע לנבחרת ואכן היום הזה הגיע.
” אדם ” אומרת אמא ” אני תמיד ידעתי שאתה הכי טוב! אני פשוט מלאה גאווה אתה מקסים ואני אוהבת אותך! “
” תודה אימא ” עונה לה אדם .
באותו הלילה , אדם הלך לישון בתחושת ניצחון אבל מוטרד.
מה יהיה בהמשך הדרך ? האם הוא ישתלב בקבוצה? האם העתיד שלו יהיה כדורסל? האם הוא באמת מספיק טוב? האם הוא יצליח לתת את כל כולו לכדורסל? האם הוא יהיה מפורסם? האם בעתיד אנשים יכירו אותו? האם הוא בכלל ישאר שחקן כדורסל בעתיד?
המון שאלות , המון ספקות, וגם המון תקוות התרוצצו בראשו של אדם עד שנירדם עם חיוך ענק על פניו.
סוף!
