הכל התחיל כשהייתי בכיתה א’ היו לי שם חברים וחברות…
הכל היה כרגיל, הייתה לי מורה מקסימה שלימדה אותי לקרוא, לכתוב, לתרגל וגם לפעמים לפעמים היו לי שיעורים חופשיים והיה לי כיף גדול.. בשיעורים החופשיים היינו צובעים, מציירים ואפילו מתאמנים להצגות (כי המורה הסכימה בכל יום רביעי בשיעור הלכה להציג הצגה).
היו מורות שנתנו שיעורי בית והיו מורות שלא נתנו וכאשר היו לי שיעורי בית אז הייתי אוהבת להכין אותם ביחד עם חברות.
בהפסקות היה לי כיף לשחק, כמובן, כולם אוהבים לשחק בהפסקה!
היה לי כיף לשחק קלס, היה לי כיף לדבר עם חברות על כל מיני דברים, למשל על ספרים שקראתי או על איפה ההפסקה של הכיתה שלנו ועוד.
כשעליתי לכיתה ב’ היו כמה ילדים חדשים, היו כמה בנות וכמה בנים.
אחת הבנות החדשות, בלי שידענו, היתה פיה שידעה לעוף ולעשות קסמים! היה לה שרביט פיות ואפילו היא היתה קצת מכושפת.
היא הייתה חברה של כל הבנות, אפילו של הבנות החדשות!
יום אחד, בהפסקה, היא גילתה לכל הבנות שהיא פיה מכושפת! כל הבנות, כולל אני, התרגשנו מאוד וביקשנו ממנה שתלמד אותנו… לעוף, לעשות קסמים, לקרוא ולכתוב בשפה מכושפת ומיוחדת. היה לנו כיף גדול. שיחקנו ושיחקנו עד סוף ההפסקה וכשהמורה הגיעה היא שאלה את הילדים אך היתה ההפסקה. כולנו הצבענו באצבע אחת כדי לספר את כל מה שהיה בהפסקה- וכמובן איך הילדה לימדה אותנו לעשות קסמים, לכתוב בשפה מיוחדת, איך להשתמש בשרביט קסמים ועוד..
אני נבחרתי לספר את כל הדברים האלו! סיפרתי שהיא לימדה אותנו את כל הדברים שהיא יודעת..
המורה הייתה מופתעת, היא אמרה שאפשר שבשיעור הזה הילדה תלמד אותנו ואת כל הכיתה את כל הדברים שהיא לימדה אותנו בהפסקה. גם בשיעור הזה היה לי כיף אבל לא סתם כיף.. כיף אמיתי!!
כשחזרתי הביתה אמא שאלה אותי: “גילי אך היה בבית הספר?”. אמרתי לה שהיה לי ממש כיף גם בגלל הילדה- פיה וגם בגלל השיעור עם הילדה-פיה. אמרתי לאמא שאני אפילו יודעת לעוף ולעשות קסמים וגם לקרוא ולכתוב בשפה מיוחדת ומכושפת. אמא היתה מופתעת ממש כמו שהמורה הייתה מופתעת ואולי אפילו קצת יותר…
שאלתי את אמא האם אני יכולה להזמין את הילדה המכושפת אלינו הביתה ואמא אמרה: ‘אווי גילי חמודה שלי למה שאני לא ארשה לך להזמין ילדה כל כך חמודה וכל כך מגניבה??’
פתאום צלצול קטן נשמע בדלת: “היי, יש כאן מישהו??”
אני התרגשתי מאוד כי ידעתי שזאת הילדה- פיה המכושפת…
ניגשתי לדלת, פתחתי אותה וראיתי שזה רק היה הדוור (אתם יודעים זה שמחלק את הדואר)
אז לקחתי את הדואר…והדוור הלך .
ושוב נשמע צלצול בדלת, ידעתי בוודאות שזאת הילדה- פיה המכושפת!
פתחתי את הדלת והילדה- פיה עמדה בכניסה ואני הייתי נרגשת מאוד. גם היא הייתה נרגשת מאוד כי זאת הפעם הראשונה שלה שהיא אצלי בבית. הזמנתי אותה להיכנס לחדר שלי ולשחק. אח”כ יצאנו גם החוצה להתאוורר (היה קצת חם בחוץ) בגן שעשועים שקוראים לו “גן השמש”.
אחרי כמה דקות אמא של הילדה-הפיה המכושפת באה לאסוף אותה עם המכונית המכושפת ואני נפרדתי ממנה בחיבוק והמשכנו כל אחת לדרכה.
וחיינו באושר ועושר עד עצם היום הזה.
