הילדה החדשה

היו הייתה ילדה בשם נוי.  נוי הייתה בת 8 ועוד חמישה ימים יש לה יום הולדת. היא באה מפריז והיא לא יודעת לדבר עברית. אמא שלה אמרה לה: “נוי בואי לבית הספר!” והיא ענתה לה ואמרה: “אמא, אני מפחדת שלא יאהבו אותי בבית הספר החדש”. אמא של נוי השיבה ואמרה לה: “אין לך מה לדאוג. כל ההתחלות קשות לכולם ומי שלא רוצה להיות בחברתך, ההפסד כולו שלו”. “אוקיי” ענתה נוי והלכה לבית הספר. בכיתה המורה הציגה אותה והיא חששה עד שפגשה את לירי. לירי חייכה ואמרה: “שלום, איך קוראים לך?” נוי השיבה “שלום לי קוראים נוי, ואיך קוראים לך?” “אני לירי”. הן דיברו עד שהיה צלצול לשיעור ספורט. בשיעור שיחקנו “שבויים” וילד אחד זרק ופגע בטעות ישר בראשה של נוי. לירי ראתה הכל ואמרה: “אני אלך להביא לך קרח, אוקיי?” “אוקיי לירי, תודה”. בזמן הזה הבנות דיברנו ביניה ן וחשבו לוותר לנוי על הפסילה. שיר אמרה “ממש לא” ואז היא אמרה “זה כבר נמאס לי, אני לא רוצה להיות חברה שלה”. ליבי היא חברה טובה של שיר וישר גם היא אמרה “גם אני לא רוצה להיות חברה שלה”. כולם הלכו לאט לאט מהמגרש ורק מאי נשארה עם נוי במגרש. נוי מאוד התביישה ולכן היא לא דיברה בכלל, היא המשיכה לחכות בצד ללירי שתביא לה קרח. מאי ניגשה לנוי ושאלה אם היא צריכה עזרה ונוי חייכה וענתה שלא. לירי הביאה לה את הקרח ושאלה לאן הלכו כולן? “הן רצו לשחק במקום אחר” ענתה מאי. לירי אמרה “זה ממש לא בסדר, שיפסיקו לעשות את זה”. מאי אמרה לה “את צודקת” ורק נוי לא השתתפה בשיחה. אחרי כמה דקות נוי הרגישה יותר טוב והיא הבינה שכולן הלכו כי הן לא רוצות לשחק איתה. נוי שאלה את לירי ומאי “עשיתי משהו לא בסדר? למה הן לא רוצות להיות חברות שלי?” לירי ענתה לה “נוי היקרה, את מדהימה! יש בנות שקשה להן להכיר חברות חדשות, אל תתייחסי אליהן. עד מחר יעבור להן”. למחרת, נוי הגיעה לכיתה ושיחקה עם מאי ולירי. כל פעם תלמידה אחרת הצטרפה למשחק ונוי הרגישה שיש לה יותר ויותר חברות. באמצע המשחק נוי ראתה ששיר יושבת בצד לבדה והציעה לה להצטרף למשחק. שיר שאלה אותה: “את לא כועסת עליי?” ונוי ענתה “לימדו אותי, מה ששנוא עליך אל תעשה לחבריך, את חברה שלי ואני לא רוצה שתישארי לבד בדיוק כמו שאני לא הייתי רוצה להיות לבד”. כאשר היא חזרה לבית היא סיפרה לאמא שכיף לה בכיתה ויש לה חברות חדשות אבל עדיין לא כול ן חברות שלה. אמא שלה ענתה לה ואמרה: “הגענו ממדינה שונה עם תרבות שונה ולכל הבנות פה כבר יש חברות. זה רק ענין של זמן עד שתכירי עוד בנות ויהיו לך המון חברות”. נוי לא האמינה שזה יקרה כל כך מהר, אחרי שבוע כבר היו לה המון חברות בדיוק כמו שאמא שלה אמרה. היא חגגה יום הולדת והכל היה בדיוק שרצתה , כל הכיתה באה ושמחה בשביל נוי שגדלה בשנה. לקראת סוף המסיבה, אמא של נוי הביאה עוגה ענקית, לפחות חמש קומות של שוקולד ומלא נרות וזיקוקים. כולם חיכו שנוי תבקש משאלה ותכבה את הנרות כדי לטעום מהעוגה. בסוף, כשכולם הלכו הביתה, אמא שאלה את נוי “מה ביקשת?” ונוי ענתה “ביקשתי שאת ואבא תכירו חברים טובים פה בישראל בדיוק כמו שאני הכרתי” אמא של נוי התרגשה ונוי הוסיפה: “יש לי הרבה חברים חדשים, אני אוהבת לחיות בישראל”.