הילדה החדשה

הילדה החדשה 

אתמול עברנו לבית חדש למקום חדש ולא הכרתי אף אחד אז היום יום הראשון ללמודים אני כול כך התרגשתי ליום הראשון ולהכיר ילדים חדשים לא כול יום אתם כיתה ד לא ישנתי כול הלילה מרוב התרגשות והיום יום חדש קמתי מוקדם בבוקר כדי לא לאחר אמא הכנה כריך והוא נראה כל כך טעים אבל אז הגיעו הבריונים וחטפו לי אותו הייתי כל כך רעבה וששחררו אותנו הם לקחו לי את התיק וזרקו אותו באויר  הגעתי הביתה מאחור אמא שלי דאגה כל כך ופחדה שקרה לי משהו ובכיתי והיא שאלה אותי מה קרה לא עניתי לה כי פחדתי ולא באתי לבית הספר כדי שלא יציקו לי וכעבור שבוע הגעתי ובכיתי ואז היועצת נגשה אלי ושאלה אותי אם משהו מציק לך מה קרה את יכולה לספר לי הכול רציתי לספר באמת שרצית אבל הם אמרו לי שקט אל תספרי אחרת תצטערי על זה אז באתי הביתה ושוב עצובה אבל הפעם כועסת ומחר אני יחזיר להם ולמרות שאלימות אינה פתרון זה עדיין לא סיבה להציק לי ועוד שאני חשבתי שהיו לי חברים חזרתי הביתה סיפרתי הכול לאמא שלי והיא אמרה שהיא תדבר עם היועצת והמנהלת והמחנכת וההורים של כולם הרגשתי רע כי הם יקבלו עונש מה שמגיע להם רציתי להגיד לה לא לספר אבל פחדתי שוב אין מה לעשות אני פחדנית וכולם צחוקים עליי כי אני פחדנית רציתי להגיד להם שאני לא מפחדת אני מתביישת אבל הם שפטו אותי לפי המראה החיצוני ולא לפי הפנימי אז החלטתי לעבור בית ספר וגם ככה אם לא ישמו לב עברתי אבל הם שמו לב אבל בבית הספר החדש כיף לי אני מרגישה בבית אני מרגישה רצויה [מקובלת] ומתייחסים אליי ואני מרגישה שווה אבל לפני שעברתי הם הרביצו לי באלימות פיזית שזה גם נורא וגם מילולית שזה נורא יותר ואני יגיד לכם למה זה נורא יותר כי אלימות פיזית עוברת אבל אלימות מילולית נשארת צלקת לכול החיים אבל עזבו מה שהיה היה אני נהנת כיף לי יש לי 20 חברות אפילו יותר  משחקים איתי ונראה לי הגיעה הזמן להיפרד 

הסוף נתראה בסיפור הבאה 

הפתק שנעלם

הפתק שנעלם   “אביה!!!!!” צעקה אפרת ” למה את מגיעה עכשיו עוד רגע והיינו נוסעים! ” “סליחה” אמרה אביה. אפרת הייתה המורה של אביה ,

להמשך קריאה »