הטירה המסתורית
יום אחד יוסי הלך לבית הספר. חבר שלו, אמיתי, הציע לו לבוא אליו אחר הצהרים לשחק ברחפן החדש שלו. הוא הסכים ויוסי אמר שאפשר להוסיף עוד כמה ילדים- את אריאל, את אורי ואת דוד. כולם הגיעו אחר הצהרים לאמיתי. קודם הם אכלו קצת ואז אמיתי אמר: “בואו נצא החוצה ואראה לכם את הרחפן החדש שלי. הם הטיסו את הרחפן מעבר לבית. קצת יותר רחוק היתה טירה נטושה. החברים הטיסו את הרחפן ומידי פעם הרחפן פגע בטירה וחזר אליהם. באחת הפעמים הם הטיסו את הרחפן עד שהוא נתקע שם. הם הסתכלו במצלמת הרחפן כדי לראות מה קרה וראו שהרחפן נכנס לתוך הטירה.
“אוי ואבוי, מה נעשה עכשיו?” אמר יוסי
“בואו ניכנס לטירה”. אמר אמיתי.
“השתגעת?” אמר דוד. “אני נכנס, מי בא איתי”? אמר יוסי.
“אני”
“גם אני”
“אני גם”
“דוד אתה בא או שאתה מפחד?” שאל אריאל.
“ברור שאני בא” אמר דוד.
הם הלכו לשם בשקט בשקט. כשהם פתחו את הדלת של הטירה הם ראו שהכל חשוך ומלא בקורי עכביש. פתאום הם שמעו קול מוזר. “אימאלההה” צעק דוד. “אולי נחזור?”.
“ניראה לך”? אמר אריאל.
“תהיה בשקט!” אמר יוסי.
“איזה מזל שהבאתי את הפנס” אמר אמיתי והדליק את הפנס. פתאום אמר אורי: ” תיראו הנה הספר האהוב העלי”, הוא לקח את הספר ואז נפלו עליו כל הספרים! כולם צחקו “חה חה חה” “אתה בסדר”? שאל דוד. “כן” אמר אורי “בואו נמשיך” פתאום אריאל שמע בזזזזזזזזז. זה היה החשמל של הרחפן. “אני שומע משהו” אמר אריאל. כל הילדים התקרבו אל אריאל ואז יוסי אמר: “גם אני שומע” ואז דוד אמר: “גם אני”
“נכון” אמר אמיתי. הם התקדמו לפי הקול ואז ראו את החלק הקטן של הרחפן. פתאום הם שמעו רעש חזק מהחדר הצמוד. הם ניגשו לשם וראו שערמה של דברים נפלו על הריצפה. “איזה חדר מפואר” אמר אמיתי. “אתה צודק” אמר אורי. הם נכנסו עוד קצת “הנה עוד חלק של הרחפן” אמר יוסי “איפה?” שאל אורי. “על הריצפה” אמר יוסי. הם לקחו את החלק ויצאו מהחדר. פתאום הם שמעו רעשים מוזרים. “שששש” אמר פתאום אמיתי, “אני חושב ששמעתי משהו”.
“ניראה לי שיש פה מישהו” אמר אריאל.
“בואו נברח מהר” צעק דוד “אבל איך”? שאל יוסי
“תיראו” אמר אורי. “מה?” שאלו אריאל ואמיתי.
“מהחלון הזה אפשר לברוח” אמר אורי.
“רעיון מצוין” אמר יוסי.
“מהר בואו נברח מפה” אמר אמיתי. הם ברחו משם מהר ורצו לבית של אמיתי, חיברו את החלקים ויצאו שוב להטיס את הרחפן. פתאום ראו את הרחפן נכנס שוב דרך החלון לתוך הטירה.
“אוי לאאאא” צעקו כולם ביחד.
