החרם

 

השעה הייתה 10:00 בבוקר כשהגיע דן לבית הספר.

כולם שיחקו בחצר ולא התייחסו אליו. הוא היה עצוב והרגיש בודד.

הוא ניגש לחבריו וביקש להשתתף איתם בתופסת צבעים, אבל הם לא הסכימו לו.

במקום זה הם התחילו להציק לו, לצחוק עליו ואפילו להרביץ לו.

לפתע באה שני, ילדה מהכיתה שלו וראתה את דן בוכה ועצוב בחצר בצד.

היא שאלה אותו מה קרה ? והוא סיפר לה שרצה לשחק עם חבריו אבל הם לא הסכימו והתחילו להרביץ לו.

שני הייתה עצובה אחריי ששמעה את מה שדן סיפר לה ואמרה לו אל תהייה עצוב, אני יעזור לך.

 

נלך למזכירות ונבקש קרח למכות שקיבלת וניקרא למורה שתפתור את הבעיה.

המורה אפשר לקחת עם דן קרח מהמזכירות ?

כן, אבל למה ? שאלה המורה.

בגלל שילדים מהכיתה הרביצו לדן.

מי הם ?

זה ירין ויואב.

מה אני לא מאמינה איך הם יכולים לעשות דבר כזה ? אוקיי, אני יטפל בזה אתם יכולים לרדת למזכירות לקחת קרח.

תודה המורה.

בבקשה חמודים.

שלום חמודים מה אתם צריכים? שאלה המזכירה .

המזכירה אנחנו צריכים קרח.

למה ?

כי ילדים מהכיתה הרביצו לדן.

אוי… כן, אתם יכולים לקחת קרח.

טוב תודה המזכירה.

שני שאלה איפה כואב לך ?

כואב לי בלחי ממש, ובברך קצת.

אוקיי תביא לי את הברך אני יקשור לך את הנייר עם הקרח.

אוקיי קחי.

יופי, הכאב בברך קצת נירגע ?

כן, עכשיו את שמה לי קרח בלחי ?

לא בגלל שאם תסתכל למטה זה ייפול לך.

אה אוקיי, אני באמת הייתי מביט למטה אז יופי שחשבת על זה.

לעזור לך עם המדרגות ?

כן, אם אפשר.

בטח שאפשר אני יעזור לך בשמחה.

תודה.

בבקשה.

פתאום נשמעו דפיקות בדלת, אפשר ?

כן, מי זה ? שאלה המורה.

זה שני ודן.

אה אוקיי אתם יכולים להיכנס.

דן מרגיש טוב יותר ?

דן אתה מרגיש טוב יותר שני שאלה אותו ?

כן.

המורה הוא מרגיש טוב.

יופי אני שמחה לשמוע.

אני רוצה לדבר איתכם ילדים.

מה המורה ?

לא לדבר איתי תמר, וגם אתם ילדים בבקשה לא לדבר בזמן שאני מדברת.

שני היום סיפרה לי: שילדים מהכיתה הרביצו לדן.

המורה.

כן מאיה ?

מי הילדים שהרביצו לו ?

אני לא אומרת שמות, אם הם ירצו להגיד הם יגידו בעצמם.

אם הם בכלל לא רוצים להגיד אז למה שאני יגיד ? אני יבייש אותם והם יהיו עצובים מזה שאמרתי את השמות שלהם.

טוב.

פתאום נשמע צלצול טלפון של המורה.

הלו… ילדים תהיו בשקט אני בטלפון.

כולם אמרו טוב והיו בשקט.

כן מי זה ?

זה  אמא של דן, שרית.

היי, שלום וברכה.

שלום וברכה גם לך, אני בחוץ באתי לקחת את דן לרופא שיניים.

אוקיי אני יגיד לו לצאת אלייך.

טוב תודה.

ביי.

דן אמא שלך בחוץ.

למה ?

היא אמרה שתצא היא לוקחת אותך לרופא שיניים.

אוקיי המורה אני ייצא אליה.

טוב מתוק להתראות.

ירין ירין קרא יואב.

אני רוצה לסיים עם החרם.

אוקיי גם אני רוצה.

אני מבין שזה יגמר באסון.

כן, נקרא לכולם ונגיד להם שנסיים את החרם.

יאללה כולם הסכימו לסיים את החרם.

מוכן להגיד למורה שהכיתה רוצה לסיים את החרם ?

כן.

יואב קרא למורה

מה יואב ?

אני מודה כל הכיתה עשתה חרם והתנהגנו לא יפה אל דן.

אנחנו רוצים להפסיק עם החרם ולבקש סליחה.

מעכשיו מבטיחים להיות חברים טובים.

 

הפתק שנעלם

הפתק שנעלם   “אביה!!!!!” צעקה אפרת ” למה את מגיעה עכשיו עוד רגע והיינו נוסעים! ” “סליחה” אמרה אביה. אפרת הייתה המורה של אביה ,

להמשך קריאה »