החרם

החרם – עדן ואזנה
הסיפור הוא על ילדה חמודה בשם קארין.
קארין גרה בתל אביב ולמדה בבית ספר במרכז העיר. היא הייתה ילדה מקובלת מאוד וכל חברותיה אהבו
לשחק איתה.
לקראת שנת הלימודים החדשה אבא של קארין קיבל הצעת עבודה חדשה בדרום הארץ
ולכן כל המשפחה נאלצה לעבור לגור בבאר שבע.
את היום הראשון קארין לא תשכח לעולם.היא נכנסה לכיתה ולא הכירה אף אחת מהבנות.
אף אחת גם לא התייחסה אליה והיו כאלה שאף הציקו לה כי חשבו שהיא מתנשאת.
הן אמרו לה ”את חושבת שבגלל שגרת בתל אביב את טובה יותר מאתנו?”.
קארין חשבה שאולי במשך הזמן המצב ישתפר ויהיה לה יותר טוב אבל המצב הפך להיות גרוע מיום ליום
והגיע לידי כך שכל הבנות בכיתה החרימו אותה.
המצב התדרדר עד כדי כך שקארין לא רצתה ללכת יותר לבית הספר ובכתה לאבא שלה שיעזוב את העבודה
ושיחזרו לגור בתל אביב.
אמא של קארין ניגשה לשוחח עם המורה וביקשה ממנה להתערב בנושא. המורה הבטיחה שתטפל בעניין. היא
כינסה את כל בנות הכיתה ואמרה להם שהחרם שהן עושות עלול לגרום לפגיעה קשה בקארין. היא אמרה
להם שקארין החליטה לא להגיע לבית הספר בגלל החרם הזה.
הבנות הבינו שעשו טעות והחליטו ללכת לביתה של קארין ולבקש סליחה.
הן קנו לקארין חבילת ממתקים והלכו לבית שלה.
קארין פתחה את הדלת והייתה מאוד מופתעת לראות את כל הבנות.
היא קיבלה את התנצלותן ומאז כולן הפכו להיות חברות הכי טובות שלה.
מוסר השכל: לפעמים אנחנו לא מודעים להשלכות של ההתנהגות שלנו כלפי ילדים אחרים. חרם הוא דבר
חמור מאוד שעלול לגרום לפגיעה נפשית ופיסית ולכן אנחנו צריכים להיות רגישים כלפי כל אחד. לפעמים
אנחנו מסיקים מסקנות מוטעות מהתנהגות של מישהו אחר שמתפרשות אצלנו בצורה לא נכונה ולכן אסור לנו
לשפוט אף אחד.