החרם

באמצע שנת הלימודים הגיעה לכיתתנו תלמידה חדשה ושמה לאה.  לאה היתה עולה חדשה מצרפת ולה היה שיער בלונדיני ובגדים יפים והיתה בעלת  לב זהב. קיבלנו אותה בשמחה עמדנו כולנו סביבה  ודינה שאלה אותה את יודעת עברית?  ולאה לא ידעה איך לענות כי לא ידעה עברית לאחר מספר רגעים טליה אמרה “אני יכולה לעזור אני דוברת את אותה  השפה, אתן זוכרות גם אני עליתי מצרפת “. רינת שאלה “מתי הגעתם לארץ?” טליה תרגמה לצרפתית ולאחר מכן לעברית .

באותו הרגע המורה נכנסה אל הכיתה ואמרה “לאה, את כבר פה? לכי תשבי ליד טליה, היא תעזור לך בכל מה שאת צריכה”. “שירה תעברי ליד דינה ותפני מקום ללאה”. החלפת המקומות לא מצאה חן בעיני שירה, לאה התישבה ליד טליה ושמחה שיש מי שיעזור לה בהתאקלמות בארץ החדשה. שירה קינאה בלאה משום שגנבה לה את חברתה הטובה טליה. וגם בגלל המראה היפה של לאה, השיער הבלונדיני ובגדיה היפים. לאחר מספר ימים בהם שירה רואה שהבנות תמיד סביב לאה מקיפות אותה ומתעניינות בה, החליטה שירה בהפסקה  לקרוא לחבורה שלה ולנקום בלאה. הבנות הגיעו והתחילו לדבר על לאה “רק היא הגיעה וכבר לוקחת לנו את טליה”,  “מה היא חושבת לעצמה היא רק עולה חדשה” ותיכננו כיצד לנקום בה על גניבת חברתם טליה, הם תיכננו לעשות על לאה חרם לא לדבר איתה להקניט אותה על כל מילה שהיא אומרת, בצורה מוזרה בגלל שלא ידעה עברית. הם סיכמו שהחרם יתחיל מחר. למחרת כשהגיעה לאה לכיתה אף אחת מהבנות לא דיברה איתה  ולא שאלה לשלומה ורק לעגו לה על הדרך המוזרה שהיא מדברת בה. היא לא הבינה למה אף אחת לא מדברת איתה. היה לה קשה בעיקר משום שטליה לא הרגישה טוב ולא הגיעה בימים הללו לבית הספר. כבר מספר ימים שאני בחרם אף אחת לא מדברת איתי  אני כל כך בודדה חשבה לאה. למחרת טליה הרגישה הרבה יותר טוב וחזרה לכיתה וראתה שלאה עצובה כל כך ושאלה אותה “מה קרה?” לאה סיפרה הכל וטליה החליטה ללכת למורה  ולספר על החרם . המורה שמעה את הדברים והחליטה לגרום לבנות להתחרט בעצמם ולהבין מה הן עשו ולכן הזמינה את יאיר דודה לספר על החרם שעבר בילדותו ולנסות לגרום לבנות להצטער על מעשיהם. יאיר הגיע לכיתה ותיאר כיצד הילדים התעללו בו , לעגו לו שהוא “משקפופר” רק בגלל שהיה עם משקפים גדולות ועבות והרביצו לו כי לא מצא חן בעיניהם. פתאום פרצה שירה בבכי מר וביקשה את סליחתה של לאה “לאה אני ממש מצטערת לא הבנתי מה אני עושה לך מקווה שתסלחי לי”  ולאה כמובן סלחה, גם שאר הבנות התחרטו ובקשו סליחה ומאז שירה ,לאה, וטליה חברות בלתי נפרדות.

הפתק שנעלם

הפתק שנעלם   “אביה!!!!!” צעקה אפרת ” למה את מגיעה עכשיו עוד רגע והיינו נוסעים! ” “סליחה” אמרה אביה. אפרת הייתה המורה של אביה ,

להמשך קריאה »