החטיפה

                              החטיפה/ אוריה אלמלח כיתה ה1

 פעם פגשתי עם כריסטיאנו רונאלדו, שחקן כדורגל הכי טוב בעולם. שמחתי כל כך לפגוש אותו ואחרי שיחה קצרה הוא הזמין אותי למשחק של הקבוצה שלו, מנצ’סטר יונייטד נגד טוטנהם. שתיהן משחקות בליגה האנגלית. מנצ’סטר ניצחה וזכתה בתואר ‘אלופת אנגליה’. אחרי המשחק נסעתי לנמל התעופה ועליתי על המטוס הביתה. כחמש דקות אחריי שהדלתות של המטוס נסגרו, שמעתי פיצוץ אדיר. שפקחתי את עיניי, הבנתי ששרדתי אך הייתי במקום לא מוכר עם אנשים שאני לא מכיר. ניסית לשאול אותם היכן אני, ומדוע אני כאן אך אף אחד לא ענה לי ואפילו לא הסתכלו לעברי. בארץ המשפחהשלי שמעה על המטוס והחטיפה, כן חטיפה! הם דאגו לי מאוד ולא ידעו מה קורה.הם היו בקשר עם המשטרה והממשלה כדי שיעשו הכל, אבל הכל כדי להחזיר אותי, אפילו אם צריך לערב את כוחות הביטחון. המשטרה חיפשה גם בארץ לראות אם יש שותפים או קצה חוט שיוביל אותם לחוטפים. כשלא מצאו כלום , אמא שלי התחילה במבצע! איזה מבצע אתם שואלים – מבצע להחזיר אותי הביתה, לישראל! אחרי חודש של הכנות בעזרת קבוצה של חברים ומשפחה, טסו לאנגליה כדי להחזיר אותי. איך שנחתו נסעו ישר למלון, שקבעו שזה יהיה הבסיס שלהם, לתכנן איך למצוא אותי. כמו שבוודאי אתם חושבים, זה לא היה קל אך בסוף הם הגיעו לחוטפים והם ביקשו כסף, כסף תמורתי. הם קבעו במחסן הנמצא במבנה צהוב בכתובת מסוימת, שהקבוצה הגיעה לשם הם לא מצא אותי שם. אמא שלי בכתה כי חששה לחיי, אך אחד החברים שלי ראה את החוטפים ואותי נכנסים לאוטו גדול בצבע ירוק ובורחים משם. וישר כולם רדפו אחרי החוטפים. הנסיעה אחרי הרכב הירוק ארכה הרבה זמן, אך לבסוף הגענו לנמל, נמל שיש בו הרבה ספינות שמפליגות לארצות אחרות. שהוציאו אותי מהרכב הסתכלתי לאחור לראות אם אימי והאחרים בעקבותינו, אך הם עדיין לא הגיעו. פחדתי כל כך, רציתי לברוח להם אך הם החזיקו אותי חזק , רציתי לצרוח, אך פי היה חסום בסרט דבק כדי למנוע זאת. מה אגיד לכם, פחדתי מאוד. שאמא והחברים הגיעו לנמל , הם מיד הבינו לאיזו ספינה העלו אותי החוטפים, כי הרכב הירוק עמד בתור לספינה כדי להיכנס אליה . הם ניסו לעלות לספינה אך בהתחלה לא אישרו להם כי לא היו להם כרטיסי הפלגה. ההפלגה הזו הייתה הפתעה שכן הם לא חשבו שיגיעו לכאן, אלא שהכל יסתיים במחסן הצהוב. אך לאחר שהסבירו לעובדי הספינה מדוע הם שם, הם ישר נתנו להם להיכנס ואפילו הציעו עזרה. תוך כדי חיפוש בספינה, הבינו כי היא מפליגה לישראל – וכאן התחילו השאלות: האם יש קשר בין הספינה לחוטפים? האם יש קשר                     למצוא אותי היה הדבר הכי חשוב כרגע. החיפוש נגמר ולא מצאו אותי עדיין, האם חיפשו בכל החדרים והמקומות בספינה, האם אני עדיין על הספינה? פתאום אחד האנשים צועק; המרתף,… במרתף שם עוד לא חיפשנו. במרתף היה חשוך מאוד וקר מאוד.  שהחוטפים השאירו אותי שם ונעלמו התחלתי לצעוק מתוך הגרון שלי למרות שהפה שלי היה חסום בדבק. לפתע ראיתי אורות פנסים, שמעתי קולות, קוראים בשמי. שמעתי קולות מוכרים. התחלתי לצעוק חזרה, לזוז לעבר הקולות. פתאום שמעתי, הנה הוא, מצאנו אותו , מצאנו אותו.

הפתק שנעלם

הפתק שנעלם   “אביה!!!!!” צעקה אפרת ” למה את מגיעה עכשיו עוד רגע והיינו נוסעים! ” “סליחה” אמרה אביה. אפרת הייתה המורה של אביה ,

להמשך קריאה »