החבר הסודי שלי

ב”ה

החבר הסודי שלי/ שי בן גל

שלום שמי שי ואני בן 9 לומד בכיתה ד’ בבית הספר “מעלה התורה” .לפני שנה כאשר הייתי בכיתה ג’ חברי קווה היה בכיתה ו’. שלוש שנים מעלי. יום אחד  בהפסקה ניגש אלי קווה ואמר לי בשקט:”שי אתה יודע שאני בכיתה ו’ וזאת השנה האחרונה בבית הספר לכן אני מגלה לך סוד “. פניתי אליו בסקרנות ושאלתי “מה הסוד?” “לא עכשיו, בא ניפגש אחר הצהרים בשעה חמש בגן השעשועים השכונתית, ושם אספר לך.”

-נו תן רמז אין לי כוח לחכות עד הצהרים.

-לא! בשום אופן לא! 

חזרתי הביתה מתוח לקראת המפגש עם קווה.

בצהרים שיחקתי במחשב וכל חמש דקות הצצתי לשעוני מקווה שעבר הרבה זמן אך הזמן עבר בעצלתיים .

סוף סוף הגיע זמן הפגישה. יצאתי מביתי במהירות אמרתי בקול  משפט שמסביר לאן אני הולך אך לא היה נראה לי שמשהו אפילו הבין.

 הגעתי לגן השעשועים ולא ראיתי את קווה תרתי אחריו ולא מצאתי אותו. לאחר מספר שניות של חיפושים ראיתי את קווה עומד בפתח הגן. רצתי לעברו  ושאלתי אותו:” מה הסוד ?”

 “בוא נימצא מקום שקט בלי אנשים לדבר בו ”

 הלכנו ומצאנו מקום לדבר בו ואז אמר לי קווה: ” יש לי מקום מסתור בבית הספר איש אינו יודע עליו מלבדי ואני עומד לגלות את מיקומו לך, ושם אני עושה מה שאני רוצה כאילו זה בית עץ שלי.” עמדתי נדהם ושאלתי:”באמת? איך זה שאף אחד לא שם לב לזה הרי אני מכיר כול פינה בבית הספר.” “אז כנראה שלא, ובכול מקרה בוא לכיתתי מחר אוביל אותך למקום הסודי”. “רגע אחד, אם אמרת שזה מקום סודי ואיש לא יודע עליו אז למה אתה מגלה לי את זה? ואתה גם מוסיף ואומר איפה זה.” “שי אני חייב ללכת אבל תחשוב אני בכיתה ו’ וזאת השנה האחרונה שלי ושל שכבתי בבית הספר ואם לא אגלה למישהו אז המקום יישאר שומם ועזוב ולכן אני מעביר לך וסומך עליך שתימצא מישהו להעביר לו, בכל מיקרה בוא אלי מחר לכיתה ומשם נצא. עכשיו מאוחר אנחנו צריכים לחזור לבית שההורים לא ידאגו. להתראות.”   

במשך הלילה לא הצלחתי להירדם המחשבה שקווה עומד להעביר דווקא לי את הסוד שלו ריגשה אותי עד מאוד לבסוף נרדמתי בשעה מאוחרת מאוד.

יום למחרת בהפסקה ראשונה

מיד לאחר ששמעתי ת’צלצול זינקתי לעבר הכיתה של קווה דפקתי וחבר של קווה פתח ואמר שקווה הלך לחצר למגרש הגדול מיהרתי לשם ומצאתי אותו מסתכל על הילדים ומוודא שהם עסוקים במשחק “קווה מה אתה עושה כאן? לא קבענו להיפגש בכיתה שלך?” “צודק חשבתי שייקח לך זמן אבל כנראה טעיתי” “בוא נלך כבר אני לא רוצה שזה ייקח לי את כול ההפסקה רוצה שנזוז?” “בשמחה, רד לחצר האחורית שלמטה ושם כנס לשביל עפר היצמד לחלון הראשון של כיתה א’2 והתחל לחפור אני כל הזמן ישמור עליך מהצד אחרי שתחפור בעומק של 15 ס”מ נדנד את הגדר ואז יקפוץ מפתח שפותח ונועל את הגדר. אל תדאג  קצת חלוד אבל הוא עובד. אתה תצטרך לסובב את המפתח במנעול שבסוף הגדר פתח את הגדר והיכנס. אל תדאג , אני שומר. כנס  ושם מאחורי הביתן יש את הבית.” עשיתי כפי שקווה הורה לי וואו!! המקום קסום !! הסתובבתי מעט וחזרתי לכיוון היציאה, כאשר חזרתי גליתי שקווה נעלם והשאיר אותי לבד . ההפסקה נגמרה חזרתי במהירות לכיתה. למורה לא הקשבתי , הייתי בעולמות רחוקים…

הסוף.

שם הסיפור: החבר הסודי שלי

שם התלמיד: שי בן גל

כיתה : ד2

 שם המורה: בלומרט אסתר

שם בית הספר: מעלה התורה בנים

רכזת  : אסתר בלומרט

הפתק שנעלם

הפתק שנעלם   “אביה!!!!!” צעקה אפרת ” למה את מגיעה עכשיו עוד רגע והיינו נוסעים! ” “סליחה” אמרה אביה. אפרת הייתה המורה של אביה ,

להמשך קריאה »