ההתנדבות

כל שנה אני ומשפחתי הולכים להתנדבות לעילוי נשמת סבתא חנה שנפטרה לפני חנוכה, לפני כמה שנים.
פעם אחת בימי חנוכה הלכנו למקום מיוחד שבו אורזים אוכל בשביל אנשים שאין להם כסף, במקום ראינו ארגזי ענק מפלסטיק שבהם היו ירקות ופירות. האחראים במקום אמרו לנו למיין ולסדר בשקיות פירות וירקות, לדוגמא בארגז הקלמנטינות היו הרבה קלמנטינות רקובות ורכות מאד, אז בחרנו את הטובות והיפות. גם את העגבניות היה ממש קשה למיין כי היו הרבה קלמנטינות רקובות. אחרי שארזנו בשקיות סוגים שונים של מצרכים. ארגנו בארגזי קרטון שקית מכל סוג. האנשים שעובדים במקום העלו את הארגזים למשאית שנסעה לחלק אותם למשפחות נצרכות.
  אחותי רחל התינוקת גם הייתה איתנו, ולמרות שהרצפה הייתה מלוכלכת, היא רצתה לזחול עליה, והיינו צריכים כל הזמן לשמור עליה, אפילו אחי ישראל, בן השלוש, התעקש שהוא יסחב לבדו שקיות כבדות מלאות בתפוזים. דודי, נגעל מהפירות הרקובים, ולא העז לגעת בהם, ולכן כל הזמן צילם אותנו. הרגשתי שאני תורמת משהו לאנשים שבאמת צריכים, שאין להם מספיק אוכל, ובכך אני יכולה לעזור להם.
 אני למדתי השנה שהרבנית ברכה קאפח הייתה מארגנת שימסרו בגדים, אוכל וכל מה שצריך לאנשים נזקקים, ואפילו היתה שוטפת רצפה ומכינה אוכל בשביל אנשים שלא יכלו לעשות זאת בעצמם. היא היתה אישה צדיקה מאד, וגם אנחנו יכולים ללמוד ממנה ולהשתדל לעזור לאנשים נזקקים.