הבריכה
שמי הוא נתי אני מאוד אוהב לשחות. אז רשמו אותי לחוג שחיה. אני כבר כמעט שנה וחצי בחוג . למדתי: חתירה , פרפר ועוד הרבה דברים. הכל היה טוב עד שאחרי כמעט חצי שנה בא איתי.
איתי ילד עשיר מאוד וגם היה אוהב להשוויץ, וזה רק בגלל שאבא שלו היה ראש העיר. כל פעם היה מביא משהו יקר אחר. פעם אחת הוא הביא: משקפת מזהב עם עיטורים , פעם שרשרת מזהב וגם היא עם עיטורים, ועוד הרבה דברים יוקרתיים .
בהתחלה ניסיתי להתעלם אבל זה התחיל ממש לעצבן ולהציק. החוג שלי הוא בימים שני ורביעי. ויש גם בימים ראשון וחמישי. אבל אני לא בימים ראשון וחמישי אני בימים שני ורביעי. ניסיתי שוב להתעלם אבל זה שוב התחיל להציק ולעצבן.
ביקשתי מההורים שלי שיעבירו אותי לימים ראשון וחמישי. הם שאלו למה אני רוצה לעבור, אמרתי להם שאני רוצה לעבור כי זה מעצבן שאיתי כל הזמן משוויץ. הם אמרו לי שאין מה לעשות אנחנו ננסה לדבר עם ההורים של איתי עכשיו לך לישון נתי.
קמתי בבוקר מתוח מאוד בגלל שרציתי לדעת אם ההורים שלי דיברו עם ההורים של איתי. רצתי אל ההורים שלי לשאול אותם אם הם דיברו עם ההורים של איתי הם אמרו לי שכן. עוד לפני ששאלתי אותם מה הם אמרו אמרתי להם תודה כי לא כל כך קל לדבר איתם כי אבא שלו ראש העיר.
הודיתי להם ושאלתי אותם מה ההורים של איתי אמרו. הם אמרו לי שהם ידברו אם איתי ושאחרי הלימודים יעדכנו אותי.
בבית הספר הייתי מאוד מתוח. איך שהגעתי לבית שלי רצתי לשאול את ההורים שלי מה ההורים של איתי אמרו. הם אמרו לאיתי שינסה פחות להשוויץ ולהתגאות.
במשך כמה ימים הוא לא הגיע. ההורים שלו שאלו אותו: “למה אתה כבר לא הולך יותר לחוג?” והוא ענה: “בגלל שאחרי מה שאמרתם אני מתבייש מנתי.”
חשבנו וחשבנו מה לעשות אבל כבר נהיה מאוחר מאוד. הם אמרו לי: “איתי לך לישון נחשוב מחר בבוקר ביחד.”
למחרת בבוקר קמתי, התארגנתי לבית ספר. הלכתי לבית ספר מתוח מאוד. בקושי הצלחתי ללמוד מרוב מתח. חזרתי לבית שאלתי את אמא ואבא: “מה נעשה?” הם אמרו לי: “דיברנו והחלטנו שהיום תלך ותראה איך זה, אם יהיה לך טוב או שיהיה לך פחות טוב.”
אמרתי להם: “אוקי” והלכתי לחוג.
“נתי,” שאל אותי המדריך “למה לא באתה כל כך הרבה זמן?” לא עניתי.
אחרי החוג איתי בא אלי ואמר לי: “התביישתי ממך”
אמרתי לו: “למה?”
“כי הבנתי שאתה מתעצבן שאני כל הזמן מביא דברים יוקרתיים”.
“אה רק בגלל זה”
“כן בגלל זה”, ענה לי איתי.
“סליחה שהעלבתי אותך” אמר איתי.
“זה בסדר”
“טוב אני חייב ללכת, נמשיך לדבר פעם הבאה”
“אוקי בי”
“טוב בי”.
כשחזרתי הביתה אמרתי לה: “אמא היה לי ממש טוב”.
אמרתי לך שיהיה לך טוב”
“כן תודה אמא חשבתי מה אני יכול לעשות להיות חבר שלו ולקנות לו משהו מיוחד”
“רעיון מעולה”. אמרה אמא
למחרת באתי לנתי ואמרתי לו:”נתי הבאתי לך מתנה”.
“מה זה? סירה מזהב! תודה רבה איתי לא חשבתי שתקנה לי משהו”. אמר נתי
“כן זה בגלל שאנחנו חברים” עניתי
“יש לך טלפון?” שאל נתי
“כן ולך?” עניתי
“כן”
“תן לי את המספר שלך ונהיה חברים טובים מאוד!”
