גמילות חסדים וחשיבות לימוד התורה

גמילות חסדים וחשיבות לימוד התורה/ לביא ברזן

פעם אחת היה ילד שהיה מאוד מאוד עני.

בבית שלו היה קצת אוכל, היה רק מזרונים, במקום כיסאות היו שרפרפים. החלונות היו שבורים ובחורף, כשירד הרבה גשם, הוא היה נכנס להם לתוך הבית. ובקיץ כשהיה מאוד חם, היו נכנסים ג’וקים ויתושים וזה היה מאוד לא נעים.

לילד הזה קראו דוד. דוד היה הבכור במשפחה והיו לו עוד 4 אחים, אחד מהם היה ממש תינוק קטן.

דוד היה בן 10 והוא למד תורה בבית של הרב של השכונה בירושלים שבה הם גרו.

הרב היה בעלה של הרבנית נחמה ליבוביץ’ ויום אחד נכנסה הרבנית לחדר הלימוד של הרב (בעלה) והיא ראתה שם את דוד הקטן יושב ולומד תורה בשקדנות ובחריצות.

הרבנית נחמה ראתה שהבגדים של דוד לא הכי טובים, הם קצת קרועים והרבה מלוכלכים, נראה היה שמעולם לא עברו כביסה.

הרבנית נחמה ריחמה מאוד על הילד הקטן, אבל גם התפעלה מלימוד התורה היפה שלו.

שאלה הרבנית את הילד הקטן: איך קוראים לך?

הוא השיב: קוראים לי דוד.

ואיפה אתה גר?

אני גר בירושלים.

ולמה אתה כאן? לומד עם הרב ולא נמצא בבית הספר כמו כל הילדים האחרים שבגילך?

דוד הרגיש מבוכה גדולה, הוא הרגיש שזה לא נעים לספר את הסיבה האמיתית, לא נעים לו להגיד שלאבא ואמא שלו אין מספיק כסף בשביל לשלוח אותו ללמוד בבית ספר.

בסוף דוד החליט לענות, כי הוא החליט להיות אמיץ ולהתגבר על הבושה.

אני לומד כאן בגלל שלהורים שלי אין כסף לשלם על לימודים בבית ספר וכאן הרב מלמד אותי בחינם.

שאלה הרבנית: בחינם בחינם?

ענה דוד: בלי כסף, אבל בתנאי שאני אנקה את חדר הלימוד שבו אנחנו יושבים ולומדים כל יום תורה.

מה אתה מנקה כאן?

את השידה שעליה מונחים ספרי הלימוד, את הרצפה אני מטאטא ואת הסידורים אני מחזיר למקום.

ריחמה הרבנית נחמה על הילד הקטן. זה הזכיר לה שהיא היתה רוצה כל כך ילדים משל עצמה.

החליטה הרבנית נחמה לעשות מעשה.

היא החליטה לאסוף תרומות למשפחה של דוד.

היא קבעה פגישה עם איש עשיר מאוד שגר בירושלים שקראו לו הגביר הנכבד יוחנן, היא סיפרה לו שיש ילד עני שהיא פגשה והיא רוצה לתת לו כסף.

אמר יוחנן: את יודעת כמה ילדים עניים יש בירושלים??

את חושבת שאני יכול להביא לכל הילדים האלה כסף?

את יודעת כמה אנשים כבר פנו אליי וביקשו שאני אתרום להם כסף?

לא. אמרה הרבנית נחמה.

כאן מדובר על ילד מיוחד. זה ילד קטן שמוסר את הנפש על לימוד תורה.

מה זאת אומרת? שאל יוחנן העשיר

מה הוא כבר עושה?

אמרה לו הרבנית נחמה, אני אראה לך משהו מיוחד. בוא אליי לבית מחר בשעה שש בבוקר ותציץ מהחלון אל חדר הלימוד של בעלי.

התפלא העשיר יוחנן! איזו בקשה מוזרה, אבל בכל זאת הסכים לבוא.

למחרת בבוקר, קם וצעד לביתה של הרבנית נחמה והנה הוא מסתכל בחלון ומה הוא רואה?

הוא רואה ילד קטן ורזה עם בגדים קרועים מנקה ומסדר ומיד אחר כך הוא מתיישב ליד הרב ומתחיל ללמוד תורה. והוא לומד את התורה בשקדנות, הוא לא ישנוני. הוא עירני.

אמר העשיר יוחנן: לילד כזה אני אשמח להביא 1,000 כיכר זהב ולא רק זה אני גם אתן למשפחה שלו אוכל כל שבת ושבת.

שמח דוד הקטן והיה מאושר, שמחו ההורים והאחים של דוד הקטן והיו שמחים.

ומאותו יום למד דוד את התורה יותר בשמחה ויותר בשקדנות

וכל זה בזכות הרבנית נחמה שראתה שהיה לו קשה ושעזרה לו להשיג כסף למשפחה שלו.

אבל זה בעיקר בזכות לימוד התורה המסור של דוד הקטן.

 

 

שם הסיפור: גמילות חסדים וחשיבות לימוד התורה

שם התלמיד: לביא ברזן

כיתה : ג1

 שם המורה: גלית שמריה אנג’ל

שם בית הספר: מעלה התורה בנים

רכזת  : אסתר בלומרט