אבא

הרבה זמן אני מחכה לטיול המשפחתי שעומד להיות מחר. הולכים לטיול בדרום.

בבוקר קמתי מהמיטה נרגש. ארזנו את הדברים והתחלנו לנסוע.

כבר כמה ימים שאני רואה את אבא מוטרד בגלל הנסיעה לשם. אני חושב שזה קשור לעניין שכשהייתי קטן סיפרו לי שאבא שלי עשה כמה דברים חשובים בדרום. כשאני חושב על זה קצת לעמוק, הוא השתנה קצת מאז שהוא היה שם.

הגענו לדרום וקודם כל התחלנו במסלול. ראינו רקפות, כלניות ואפילו כמה קקטוסים.

באמצע המסלול ראיתי את אבא בצד. הלכתי אליו ושאלתי מה קרה. הוא אמר-“מתוק שלי, אני לא יודע אם סיפרתי לך כמה המקום הזה משמעותי עבורי”.

פתאום התחיל לרדת גשם מטורף. התחלנו לרוץ, וראינו שבעוד כמה מטרים יש מערה, והתחלנו לרוץ לעברה. כשנמלטנו מהגשם והסדרנו נשימה, הדלקנו פנסים וניגלה לעיננו מחזה מוזר: כיסא שבור, ארון מפורק, מראה סדוקה, וכמה מטרים מאיתנו ספר פתוח על הריצפה. אבי ניגש להרים את הספר, החל לדפדף בו ולפתע מעד אחורה בבהלה. רצתי אליו ושאלתי אותה מה קרה. לרגע ראיתי דמעה נוזלת מעיניו. הסתכלתי על הספר וראיתי שזה סידור וכתוב עליו- “בית כנסת קיבוץ בארי”. הסתכלתי על אבי במבט לא ברור, והוא אמר לי” מתוק שלי, בוא אמשיך לספר מה עברתי פה לפני 10 שנים ואיך זה קשור לכיתת כוננות של קיבוץ בארי.