סודה של ירושלים

גילי וולשטיין
כיתה ד’
ממ”ד תורני נוה אברהם
שירה דנוך
פתח תקוה

אני יושבת וחושבת על ירושלים ומדמיינת את שלושת האבות מטיילים בה, את אברהם אבינו מטייל ליד הר הבית, יצחק הולך לידו ויעקוב ליד יצחק.
אבותנו מטיילים ליד הכותל המערבי ואברהם אבינו מספר ליצחק בנו וליעקב נכדו שכאן, בירושלים, לפני כ- 4,000 התרחש הסיפור המפורסם בשם 'עקדת יצחק'. אברהם אבינו מסביר ש ה' רצה לבדוק האם האמונה של אברהם היא מספיק חזקה והאם יהיה מוכן להקריב את היקר לו ביותר את אוצרו אפילו את בנו יחידו! אברהם כמובן לא מסרב לבקשת ה' והולך להקריב את בנו בלי לשאול שאלות בלי לדעת מה הולך לקרות. אני יושבת וחושבת שזה כמובן מעשה מאוד מלחיץ!! וסבא שלי תמיד אומר שכשחושבים על סיפור עם התלבטות קשה צריך מיד להגיד "שלא יעמידני בפני ניסיון ולא בפני ביזיון" הכוונה שהקב"ה לא יעמיד אותנו במבחן ובהתלבטות שהיא קשה לבן אדם רגיל.
אני מנסה לדמיין בראש את 'מעשה העקדה' ואת הסיפורים ששמעתי למשל, בזמן שאברהם ויצחק הולכים להר הבית, השטן מנסה לעצור בעדם הוא מתחפש לנהר מים גדול שיגרום לאברהם להתחרט וללכת משם. אך אברהם אבינו לא מסרב ועובר את הנהר ומנצח את השטן. אברהם עולה על הר המוריה ובבכי משכיב את יצחק בנו יחידו וכל המלאכים בוכים איתו כשאברהם מכין את יצחק על גבי המזבח ובא להורגו, אך בשנייה האחרונה ה' עוצר את אברהם ואומר לו שלא לעקוד את יצחק. וממש כאן על הר המוריה, ה' הבטיח לאברהם, לא רק שאין צורך לעקוד את יצחק אלה גם שזרעו ירבה ככוכבי השמים.
שלושת האבות ממשיכים ללכת לאורך הר הבית בירושלים,
ואז יעקב אבינו עוצר ומספר על חלום שחלם יעקב ממש פה בהר הבית. אחרי שיעקב ברח מעשו אחיו הוא שכב לישון וחלם על סולם המוצב ארצה וראשו בשמים ומלאכים עולים ויורדים בו. בחלום התגלה ה' ליעקב והבטיח לו את הארץ אשר הוא שוכב עליה כמו גם הגנה בדרכו. יעקב קם בבוקר נפעם מהחלום והצהיר שזהו בית אלוהים (יש הסוברים שהיישוב בית אל של היום נמצא שם ומכאן שמו, אך יש מפרשים שזהו הר הבית) וה' מבטיח ליעקוב שיבנה את זרעו וכך קרה. הרי מיעקב (ששמו השני ישראל)הגענו כולנו והפכנו ל "בני ישראל''.
האבות מסתכלים על ירושלים ורואים כמה היא יפה. אומר יצחק אבינו: ''עשרה קבין של יופי ירדו לעולם, תשעה נטלה ירושלים ואחד העולם כולו'' הם פונים ימינה ורואים ''ירושלים של זהב'' מוקפת בחומות העיר העתיקה. הם פונים שמאלה ורואים "ירושלים הרים סביב לה" ובתוך החומות מציץ שער ועוד שער ועוד שער.. שבעה שערים פתוחים!
שער ציון -שער האשפות -שער האריות -שער שכם -שער הפרחים - שער יפו -השער החדש
שער הרחמים.
לפתע, יצחק אבינו נראה קצת עצוב וזה לא מתאים לשמו ''יצחק'' שתמיד צוחק ושמח, אברהם אבינו שואל: ''מה קרה בני?'' ויצחק משיב: "אני רואה ששער הרחמים סגור! אז מאיפה יכנס המשיח?'' פתאום הם רואים דמות מתקרבת אליהם ולא סתם דמות אלא מלך! הדור, חזק, אדום שער, המנופף אליהם לשלום.
יעקב אומר:''הנה דוד המלך! הוא יפתח את שער הרחמים!'' ודוד עונה ומחייך:''לא,לא אני. אלא בעזרת ה' משיח בן דוד יפתח את השער. אל תדאגו עם ישראל הוא עם הנצח והוא לא מפחד מדרך ארוכה''.
ואז אני מתעוררת מהחלום ואני ממש מאושרת שמחה וגאה, שאלו הם האבות שלי, של כולנו ושירושלים היא בירת ישראל לנצח!

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן